fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: זכאי.
בנו: ר' יהודה.
מוריו: הלל ושמאי.
מתלמידיו: ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' אלעזר בן ערך, ר' חנינא בן דוסא, ר' יהושע בן חנניא, ר' יוסי הכהן, ר' נחוניא בן הקנה, ר' שמעון בן נתנאל.
גדול התנאים של סוף תקופת בית המקדש הראשון נולד בירושלים (ישראל).
לדעת רש"י היה כהן (תלמוד בבלי שבת ל"ד/א') אך התוספות סובר שלא היה כהן (תלמוד בבלי מנחות כ"א/ב').
למד בישיבה של נשיא הדור – הלל הזקן 'תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מנייהו רבן יוחנן בן זכאי' (תלמוד בבלי פסחים ג'/ב'), 'שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן... קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות דאביי ורבא' (תלמוד בבלי סוכה כ"ח/א'). 'היה אומר שלוש מאות הלכות פסוקות בסוד חכמה העליונה בהפסוק ו"שם אשתו מהיטבאל בית מטרד בת מי זהב" ולא היה מגלה אותם אלא לרבי אליעזר שהיה עמו' (זוהר פרשת האזינו).
בד בבד עם גדולתו התנהג בענווה 'מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים' (תלמוד בבלי סוכה כ"ח/א'), 'לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק' (תלמוד בבלי ברכות י"ז/א'), 'לא הוון תפילוי [תפילין] זעין מיניה לא בקייטא [קיץ] ולא בסיתוא [חורף]' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ג').
'רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת' (פרקי אבות ב'/ט'). מבין חמשת תלמידיו הגדולים מינה את ר' אליעזר ואת ר' יהושע לראשי ישיבות.
היות והפריצים והצדוקים התחנפו לשרי השלטון הרומאי וגרמו לפגיעה בערכי הדת ובחכמי ישראל עבר להתגורר במשך כ – 18 שנה בעיר ערב [סמוכה לציפורי שבגליל] (תלמוד ירושלמי שבת פרק ט"ז הלכה ח'). טרם חורבן בית המקדש שהה בירושלים, נמנה על ראשי הדור בירושלים ועל כן אנשי השלטון הרומאי נהגו להתווכח עמו על חוקי התורה. 'היה שם בן בטיח בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה ממונה על האוצרות ואוקיד כל אוצרייא' (איכה רבה פרשה א'/ל"א), נפגש עם בן אחותו [אבא סקרא] שהיה מנהיג המורדים שנלחמו ברומאים ובן אחותו הציע לו לעשות עצמו חולה ולהכריז שנפטר, כך תלמידיו הצליחו להוציא אותו מירושלים בתוך ארון קבורה. נפגש עם המצביא הרומאי ובישר לו כי יוכתר בקרוב למלך וכך היה, לאחר שהמצביא הוכתר לקיסר והודיע כי ימלא את כל מבוקשו דאג להמשך קיום עם ישראל וביקש שהעיר יבנה וחכמיה לא יפגעו, להציל את צאצאי רבן גמליאל ולרפא את רבי צדוק (תלמוד בבלי גיטין נ"ו/א').
התגורר בעיר ברור חיל (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ב/ב') וביבנה תיקן 9 תקנות (תלמוד בבלי ראש השנה ל"א/ב' / משנה ראש השנה פרק ד'):
1. שיתקעו בראש השנה שחל להיות בשבת בכל מקום שיש בו בית דין
2. שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה זכר למקדש
3. שיקבלו עדות החודש במשך כל היום
4. שלא יהו העדים הולכים אלא למקום הוועד
5. שהכהנים אינם רשאים לעלות לדוכן בסנדליהם
6. גר שנתגייר בזה הזמן שיפריש רובע לקינו
7. עדים [למולד החודש] לא יחללו שבת אלא על ניסן ותשרי
8. שיהא יום הנף כולו אסור
9. מחלוקת אם הוא כרם רבעי או לשון זהורית
חמישה דברים היה רבן יוחנן בן זכאי אומר כמין חומר (תוספתא בבא קמא פרק ז' הלכה ב'):
1. מפני מה גלו ישראל לבבל יתר מכל הארצות – מפני שבית אברהם אביהם היה משם 2. בלוחות הראשונות כתוב והלוחות מעשה א-לקים המה ובשניות מעשה משה 3. אשר נשיא יחטא – אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו 4. מה נשתנה אוזן יתר לרצוע מכל איבריו – לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול בשר ודם 5. מה ראה הכתוב לפסול את הברזל יתר מכל מיני מתכות מפני שהחרב נעשה ממנו והחרב סימן פורענות והמזבח סימן כפרה.
אחד מבניו נפטר בחייו (אבות דרבי נתן פרק י"ד/ו'). כאשר אחד מבניו חלה ביקש מרבי חנינא בן דוסא שיתפלל עליו, לשאלת אשתו לפשר הדבר השיב כי הוא עצמו כמו שר לפני המלך ואילו ר' חנינא בן דוסא כמו עבד לפני המלך.
'אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן' (תלמוד בבלי כתובות ס"ו/ב').
'כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות... שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי... אמרו לו רבינו ברכנו, אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם... בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא' (תלמוד בבלי ברכות כ"ח/ב') ובגיל 120 השיב את נשמתו ליוצרה (תלמוד בבלי ראש השנה ל"א/ב').
'משמת רבן יוחנן בן זכאי, בטל זיו החכמה' (משנה סוטה פרק ט' משנה ט"ו).