fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikde
אביו: הורקנוס.
אשתו: אמא-שלום (בזיווג ראשון).
בנו: הורקנוס.
מורו: ר' יוחנן בן זכאי.
מתלמידיו: ר' אלעאי, ר' יוסי בן דורמסקית, ר' עקיבא.
נמנה על דור שני לתנאים.
מכל רבותינו הראשונים מוסכם כי סתם רבי אליעזר הוא 'רבי אליעזר בן הורקנוס', כונה גם "רבי אליעזר הגדול" (תלמוד בבלי בבא קמא פ"ג/א').
יחד עם אחיו עבד בשדות שהיו לאביו שהיה עשיר גדול ומקורב למלכות. כשראהו אביו כי הוא בוכה כיון שחשקה נפשו ללמוד תורה שחק ממנו והשיב: הלא הינך בן 22 [לדעה אחרת 28] ולא למדת כלום וכעת אתה מבקש ללמוד תורה? לאחר שהתענה שתי שבתות נגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו לעלות לירושלים ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי. בעת שחרש את השדה נשברה רגל פרתו ואז החליט לברוח לירושלים בחוסר כל. אמר לרבן יוחנן בן זכאי שאפילו קריאת שמע, תפילה וברכת המזון לא למד אולם נפשו חשקה ללמוד תורה. רק לאחר שר' יהושע ור' יוסי גילו לרבן יוחנן בן זכאי כי הינו אוכל סוג של עפר ועל כן יוצא מפיו ריח רע נאלץ לגלות את זהות משפחתו.
תוך 3 שנים נעשה לאחד מגדולי התלמידים ורבן יוחנן בן זכאי כינה אותו 'בור סוד שאינו מאבד טיפה' ואמר 'אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שנייה מכריע את כולם' (פרקי אבות ב'/י"א – י"ב). 'שמע עליו הורקנוס אביו שהיה לומד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי, אמר אלך ואדיר אליעזר בני מנכסי' אולם לאחר ששמע אותו דורש לפני הנשיא ותלמידי החכמים 'עמד הורקנוס אביו על רגליו ואמר, רבותי אני לא באתי אלא להדיר אליעזר בני מנכסי. עכשיו כל נכסי יהיו נתונין לאליעזר בני וכל אחיו פטורין ואין להם בהן כלום' (אבות דרבי נתן פרק ו'/ג').
ישנה דעה כי טרם החל ללמוד היה נשוי (אבות דרבי נתן פרק ו'/ג') אולם לדעה אחרת רק לאחר שלמד נשא לאישה את בתו של רבן שמעון בן גמליאל [אחות של רבן גמליאל דיבנה] ונולדו להם בנים יפים מאוד (תלמוד בבלי נדרים כ'/ב').
נמנה בין ארבע חכמים בבית דין של יבנה שהבינו 70 שפות (תלמוד בבלי סנהדרין י"ז/ב'). 'רבי אליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי [לבטל גזירות]' (תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ז' הלכה י"ג). 'מעשה שנכנסו זקנים לעלייה ביבנה ויצאה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שניים ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד מהן ונתנו עיניהן ברבי אליעזר בן הורקנוס והיו שמחין שהסכימה דעתן לדעת המקום' (תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט' הלכה ט"ז). אולם באחד הימים 'השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו... יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא' ובכדי שלא ירבו מחלוקות בישראל נידוהו מבית המדרש. 'רבי עקיבא לבש שחורים וישב לפניו בריחוק ארבע אמות... אמר לו כמדומה שחברים בדלים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות... באותו היום בכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף... מאותו יום אמא שלום [אשתו] לא הניחה לו ליפול על פניו בתפילה עקב חששה שמא ייענש אחיה (רבן גמליאל) מקפידתו. פעם טעתה בחישוב ראש חודש ולאחר שנפל על פניו אמרה לו: קום הרגת את אחי! בתוך כך יצא קול שרבן גמליאל נפטר (תלמוד בבלי בבא מציעא נ"ט/ב'). כאשר באחד הימים שהלך בשוק אישה אחת זרקה את האשפה מביתה לחוץ ובשגגה הפילה על ראשו אמר: 'דומה שהיום חברי מקרבין אותי שכתוב מאשפות ירים אביון' (תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק ג' הלכה א').
היות ולא התירו את הנידוי ייסד בית מדרש בלוד. בית מדרשו היה עשוי כמין עיגול והייתה שם אבן אחת מיוחדת עבורו לישיבה. העיד על עצמו: 'מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם' (תלמוד בבלי סוכה כ"ח/א'). 'מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושיחרר עבדו [להשלים למניין]' (תלמוד בבלי ברכות מ"ז/ב').
'רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש' (פרקי אבות ב'/ט"ו). '...החולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל' (תלמוד בבלי ברכות כ"ז/ב'). 'העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריה' (תלמוד בבלי עבודה זרה מ"ה/ב').
'רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה' (תלמוד בבלי סוטה מ"ח/ב').
'פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה רבי אליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה' (משנה שבת פרק ב' משנה ג').
לעת זקנותו נשא לאישה את בת אחותו (תלמוד ירושלמי יבמות פרק י"ג הלכה ב').
האריך ימים קרוב לגיל 100 עד לאחר חורבן ביתר 'כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים' (תלמוד בבלי ברכות כ"ח/ב'). 'נכנסו ארבע זקנים לבקרו רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא נענה רבי טרפון ואמר טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים... רבי יהושע אמר טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה... רבי אלעזר בן עזריה אמר טוב אתה לישראל יותר מאב ואם... רבי עקיבא אמר חביבין יסורין אמר להם סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין' (תלמוד בבלי סנהדרין ק"א/א'). 'נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו... ואותו היום ערב שבת היה... אמר להם למה באתם אמרו לו ללמוד תורה באנו אמר להם ועד עכשיו למה לא באתם אמרו לו לא היה לנו פנאי אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן אמר לו רבי עקיבא שלי מהו אמר לו שלך קשה משלהן. נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין' המשיכו החכמים לשאול אותו בענייני הלכה 'אמר להן הוא טהור ויצאה נשמתו בטהרה' (תלמוד בבלי סנהדרין ס"ח/א').
'משמת רבי אליעזר נגנז ספר תורה' (תלמוד בבלי סוטה מ"ט/ב').