חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי ישעיהו הלוי הורוביץ - השל"ה הקדוש
תאריך הילולא: י''א ניסן מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:way
טבריה: רחוב יוחנן בן זכאי.
מכביש 77 מכיוון טבריה עילית – ברמזור הראשון, לאחר מטרים ספורים הכביש מתפצל לשני נתיבים, יש להיצמד לנתיב הימני לרחוב יהודה הנשיא ולהמשיך ישר עד לרמזור המהבהב לרחוב אלחדיף. ברמזור המהבהב הבא לפנות שוב ימינה לרחוב יהודה הלוי. בכיכר ראשונה שמאלה לרחוב יוחנן בן זכאי, להמשיך ישר עד לחניון בצד ימין, מולו הציון.
מכביש 90 מכיוון מגדל – ברמזור להמשיך ישר לרחוב הירדן  ובפניה ראשונה לפנות ימינה לרחוב יוחנן בן זכאי להמשיך ישר, הציון בצד ימין.
מכיוון צמח (מרחוב הבנים) – ברמזור לפנות שמאלה לרחוב הירדן וכנ"ל
(בסמוך הציונים של: רבי אליעזר בן הורקנוס, רב אמי, הרמב"ם, רבי אלעזר בן ערך, רב אסי, רבי דוד מימון הנגיד, רבי יהושע בן חנניא, רבן יוחנן בן זכאי, רבי יוסי הכהן, רבי מימון, רבי שמעון בן נתנאל).
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' אברהם (בעל "יש נוחלין").
אשתו: מרת חיה (בזיווג ראשון).
בניו: אברהם, אליעזר, יהודה, יואל, ר' יעקב, ישראל, משה, ר' שבתי שפטיל.
בתו: לאה.
אחיו: ר' יעקב, עקיבא, שבתאי.
סבא: ר' שבתי שפטיל (מצד אביו).
סבתא: יוכבד (מצד אביו).
מוריו: ר' אברהם [אביו].

נולד בשנת ה'ש"ך לערך בפראג (צ'כיה).
בילדותו שקד על לימוד התורה בעיקר עם אביו, נודע בכישרונותיו המיוחדים ובגאונותו ובשנת ה'ש"ן השתתף בכינוס של "ועד ארבע ארצות".
כיהן כרב בקהילות שונות – דובנו (אוקראינה), אוסטרוה (אוקראינה), וינה (אוסטריה) וקראקא (פולין). מונה לאב בית הדין בפראג ובשנת ה'שס"ו החל לכהן כרב בעיר פרנקפורט-דמיין (גרמניה). בשנת ה'שע"ד עבר לכהן כרב לקהילת פוזנן (פולין) ולאחר מכן לקהילת מץ (צרפת).
נשא לאישה את בתו של ר' אברהם מויל מוינה. עם שובו לעיר מולדתו (פראג) בשנת ה'שע"ה מונה לראש ישיבה. עודד לימוד בספרי הנביאים ויסודות הדקדוק של השפה העברית טרם לימוד התלמוד, התנגד לשיטת הלימוד בפלפולים והעדיף לימוד לצורך בקיאות ופסיקת הלכה. יחד עם ר' שלמה אפרים לונטשיץ (בעל "עוללות אפרים") כיהן כדיין ולאחר פטירתו בשנת ה'שע"ט החל לכהן כאב"ד [אב בית דין].
סייע לנזקקים, נודע כמכניס אורחים, דאג לצרכי הקהילה, חיבר קונטרסים שונים בנושא התפילה, מסכת תענית והלכות תשובה והחל לכתוב את ספרו "שני לוחות הברית" – ועל שמו מכונה השל"ה הקדוש.
לאחר פטירת זוגתו (חיה) בד' אדר ה'שפ"א החליט לעלות לארץ ישראל. נסע לווינה (אוסטריה), בודון ותוגרמה (טורקיה), בהגיעו לסוריה חיפש בערים חלב ודמשק ספרי קבלה ומצא את הספר "עץ חיים" בכתב ידו של ר' חיים ויטאל. שתי משלחות הגיעו מארץ ישראל להזמינו לכהן כרב, אחת מירושלים ושנייה מצפת וביום שישי ו' כסלו ה'שפ"ב הגיע לירושלים.
נשא אישה שנייה, סייע כלכלית ללומדי תורה והרבה במעשי צדקה. ביום שבת י"א אלול ה'שפ"ה נכלא על ידי פחה ירושלים יחד עם עוד 14 מאנשי הקהילה על לא עוול בכפם ולאחר ששוחרר בראש השנה ה'שפ"ו תמורת סכום כספי גדול ברח לצפת. כתב לבניו כי שלושת ענקי הרוח שחיו בצפת – האר"י הקדוש [רבי יצחק לוריא אשכנזי], הרמ"ק [רבי משה קורדובירו] ור' יוסף קארו היו דומים למלאכים, מחוננים ברוח הקודש ואליהו הנביא היה נגלה להם לעיתים קרובות וזכות גדולה היא לו שזכה לנשק את מצבותיהם.
מצא בספר ישן תפילה מיוחדת שחיבר רבי שבתי סופר להצלחת חינוך הילדים וכתב בספרו: "...חל עלינו חובת התפילה ובקשה לה' יתברך בכל צרכינו, כי הכל מאיתו יתברך... וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם... ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון...".
כעבור 3 שנים עבר להתגורר בטבריה, סיים לכתוב את ספרו "שני לוחות הברית" ושלחו לבניו בפראג. ציווה שלא יספידו אותו ושיאמרו בשבעת ימי האבל ובסיום שנת האבל מספר סליחות.
בשנת ה'ש"ץ השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    בגדי ישע (ק)
•    דרך חיים (ק)
•    מצוות תפילין
•    שער השמים (ק1/ק2)
•    שמות הגיטין
•    שני לוחות הברית (ק1/ק2)