fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: אדמו"ר רבי מנחם מאמשינוב.
אמו: הרבנית אסתר גולדה.
אשתו: הרבנית פייגא ברכה.
בנו (היחיד): אדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב.
אחיו: ר' אברהם מראדומסק, אדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב ויעקב דוד.
אחיותיו: יוטא פייגא (בעלה ר' ישראל נח איגר) ורחל (בעלה ר' חיים יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין-וישקוב).
סבא: אדמו"ר רבי יעקב דוד [הראשון] מאמשינוב (מצד אביו), ר' שמואל משה אלברשטיין מביאלה (מצד אמו).
סבתא: הרבנית חיה (מצד אביו).
נולד בשנת ה'תרמ"ג בעיירה אמשינוב (פולין).
מילדותו למד יחד עם אביו. ניכר בפיקחותו, התנהג באצילות ובפרישות והקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ולתפילה.
נשא לאשה את בת דודו – רבי ישעיהו קאליש מפשיסחה, נסמך על שולחנו בעיירה פשיסחה (פולין) והמשיך לשקוד על לימוד התורה.
לאחר פטירת אביו בט"ו כסלו ה'תרע"ח עבר לעיר הנופש אוטבוצק (פולין) והחל לכהן כאדמו"ר מאמשינוב-אוטבוצק במקביל לאחיו (אדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב) שמילא את מקום אביו. ניכר באהבת ישראל גדולה, רבנים מפורסמים, אלפי חסידים ואנשי עסקים נהרו אליו. את כולם קיבל בסבר פנים יפות והשיב בקצרה ובבהירות לשאלות שהופנו אליו בעניינים רוחניים וגם בענייני מסחר. נודע כבקי בתורת הנסתר ובעל יראת שמים גדולה, האריך בתפילה בדביקות ובאנחות על הסבל של עם ישראל ולעיתים סיים את תפילת שחרית לקראת בין השמשות, השתתף בצער הזולת ולא היה יכול לסבול צער אפילו של גוי. התנגד לכל שינוי בענייני הדת ומעולם לא כעס.
בשנת ה'תרצ"ג ביקר בארץ ישראל יחד עם בנו. במהלך כל זמן שהותו ר' נח גד ויינטרוב ליווה אותו בהתאם להוראת אדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב ואף כתב את דברי התורה שאמר [יצאו לאור בספר "אמרות טהורות"]. כעבור כשנה בשנת ה'תרצ"ד שב לפולין.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט בשנת ה'תרצ"ט לעיר וילנה (ליטא) יחד עם בנו ואדמו"ר רבי יצחק קאליש מאמשינוב-ארה"ב [בן אחיו], עבר לעיר קובנה (ליטא) והצטרף לתלמידי הישיבות. עם פלישת הסובייטים לליטא וסיפוחה לברית המועצות בחודש סיון ה'ת"ש נאלצו שוב לברוח ויחד עם תלמידי הישיבות הגיעו בשנת ה'תש"א ליפן ושהה בעיר קובה. היות וקיימת במקום שאלת קו התאריך ובזה תלוי אימתי לשמור שבת [לדעת ה"חזון איש" ביום ראשון לפי חשבון העולם ולדעת אדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור כרגיל], לא נגרר אחר הוויכוחים שהתעוררו בין הפליטים והשפיע על כל הצדדים לשמור שבת שני ימים לחומרא. טרם פרוץ המלחמה בין יפן לארה"ב ואנגליה בי"ז כסלו ה'תש"ב הוגלו על ידי היפנים לעיר שאנגחאי (סין) יחד עם 3,000 פליטים יהודים ועל אף הסבל והתלאות השתדל תמיד לעודד את הסובבים ולחזק את האמונה והביטחון בה'. כאשר הנאצים לחצו על היפנים להסגיר את יהודי שאנגחאי הוזמן על ידי השלטונות ביפן יחד עם משלחת רבנים כדי להבהיר את נושא היהודים ולשאלתם מדוע הנאצים שונאים את היהודים השיב כי הנאצים שונאים אסייתים ואף הוכיח זאת מכתבה בעיתון גרמני משנות ה – 30 שגינתה קצין נאצי שנשא אשה יפנית, בעקבות כך יפן לא נענתה לדרישת הנאצים ותנאי היהודים שופרו.
לאחר שלא קיבל אשרת עליה לארץ ישראל [סרטיפיקט] היגר יחד עם אדמו"ר רבי יצחק קאליש מאמשינוב-ארה"ב בסוף חודש טבת ה'תש"ז לארה"ב והתגורר בשכונת בורו פארק ברובע ברוקלין (ניו יורק). פעל לקירוב יהודים לתורה, ייסד מוסדות תורניים והקים מקוואות. כונה על ידי אלפי מכריו ומעריציו "הרבי רבי שמע'ולי".
התכונן לעלות לארץ ישראל אולם בשנת ה'תשי"ד חלה פתאום וכעבור שלושה ימים השיב את נשמתו ליוצרה. נקבר בארה"ב על תנאי ובי"ז אלול ארונו הובא לבית המדרש בחיפה ונטמן בבית הקברות העתיק בטבריה לאחר שעשרות שנים לא קברו שם ובאורח פלאי נמצא מקום.
מספריו: