חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
המקובל רבי יהודה לאון פטילון - "הצייר הקדוש"
תאריך הילולא: ט''ו חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
ירושלים: בית החיים סנהדריה בפינת הרחובות הרב בלוי ושאול המלך.
חלקה ז'-א' שורה א' קבר מספר 7.
בכניסה עולים במדרגות פונים שמאלה וממשיכים ישר לכיוון החומה. בכניסה לחלקה השניה פונים ימינה וממשיכים בשביל כ – 15 מטר עד לציון הנמצא בשורה ראשונה מצד שמאל.
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadi
אביו: ר' יעקב.
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: ויקטוריה.
בנו: ר' יעקב.
בתו: שרה.
אחיו: ניסים.
אחיותיו: זהבה [אורו] ומרים.
סבא: המקובל רבי יהודה (מצד אביו).
מורו: חכם שמואל ארוואס/ץ.
מתלמידיו: המקובל רבי חיים אבישלום כהן פרחיה ["החלבן"].

נולד בסלוניקי (יוון), צאצא לגולי ספרד מהעיר ברצלונה – שנת הולדתו המדויקת אינה ידועה היות ולא נשמרו מסמכים ובכדי להתחמק מגיוס לצבא אף שינה את גילו.
למד עם סבו שנמנה על גדולי המקובלים בסלוניקי ועל כל עניין נהג לפנות ולבקש מהקדוש ברוך הוא כבן הפונה אל אביו. מגיל 8 סבו הרגיל אותו לומר "תיקון חצות", לערוך תעניות ולשמור על קדושת העיניים.
למד באוניברסיטה גיאוגרפיה, היסטוריה, פילוסופיה ופסיכולוגיה, ידע שפות שונות: יוונית, לאדינו, עברית, צרפתית והסביר כי בתוך הידע יש להכניס אמונה ולתרגם את האמונה למעשים שיביאו למידות טובות שהם העיקר.
עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת שבזי בתל אביב-יפו. התפרנס כצייר והקפיד לא לצייר דמות של אישה. מחמת מצבו הכלכלי הדחוק לא התחתן ורק לקראת גיל 40 לאחר שקיבל את ברכתו של המקובל רבי הלל שמחון נשא לאשה את בתם של יצחק ושושנה [רוזה] למשפחת ניסן בחודש סיון ה'תש"ה.
נודע בצניעותו ותמימותו, חי בפשטות, מאס בכל מנעמי העולם והסתפק במועט, בכל יום שישי נהג להוריד את זקנו שצמח במהלך השבוע היות ופניו התמלאו פצעים ומוגלות. עבד את ה' בשמחה ואהב את ה' במסירות נפש ללא גבולות. התפלל תפילת ערבית מבעוד יום ולאחר צאת הכוכבים קרא "קריאת שמע" והלך לישון, בחצות הלילה התעורר לאמירת "תיקון חצות" בבכיות, ובברכות השחר נהג לברך תחלה את זוגתו 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים על אשר נתת לי את האשה הזאת העומדת לידי'. שקד על לימוד התורה, משניות וזוהר, ידע בעל פה את כל ספר תהילים, משניות וזוהר וקיים כל מה שלמד בשולחן ערוך. טבל במקווה טהרה ובנץ התפלל תפילת שחרית תוך שהוא מזיל דמעות ללא הרף. אכל מעט מאוד, שעות אחדות במהלך היום עבד לפרנסת ביתו וזוגתו סייעה לו במכירת הציורים אולם התפרנס בדוחק ולמרות שזכה בפרס כספי גדול על ציוריו סרב להגיע לעיר פאריז (צרפת) על מנת לקבלו. תמיד ראה את שם השם לנגד עיניו, טען כי חובה על כל יהודי לקיים תמיד את הפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים ט"ז/ח') ולשמור על 3 דברים שסימנם בצ"ל – ברית, צניעות, לשון. נהג לומר 'ישתבח שמך לעד מלכנו' שהם ראשי תיבות 'ישלם' – שהקדוש ברוך הוא ישלם לאדם כפי מעשיו.
נמנה על הצדיקים הנסתרים, התפרסם כבעל מופתים הבקי בעולם הנשמות והגלגולים וכונה "הצייר הקדוש". אדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב ור' אברהם ישעיה קארליץ (בעל "חזון איש") שלחו אליו לעיתים את הפונים אליהם היות וידעו כי הינו רואה כל נסתרות ובכוח תפילתו פועל ישועות. אהב כל יהודי, דן כל אדם לכף זכות והשכין שלום בית בין זוגות. שוחח עם כל אדם שהגיע לקבל את ברכתו ועצתו על עבודת ה', יראת שמים והזהירות בענייני קדושה. בטוב ליבו וביטחונו בה' על אף מצבו הכלכלי הדחוק עד כדי כך שלעיתים לא היה כלל אוכל בביתו, העניק לעיתים את כל משכורתו לעני שהגיע לביתו ואת כל הכספים שקיבל מאנשים שבאו לקבל ממנו עצה וברכה חילק לצדקה. התריע בפני אנשים שנגזר עליהם עונש בגין מעשיהם שיטיבו את דרכם וריפא חולים שהרופאים אמרו כי נותרו להם שעות בודדות לחיות. מלאכים שנגלו אליו הודיעו לו עתידות וגילה לאנשים את אשר יקרה עמם בעתיד. אף נשמות שנפטרו מהעולם הגיעו אליו על מנת שיעניק להן 'תיקון', הבין שפת בעלי חיים שנתגלגלו בהן נשמות וביקשו ממנו מזור ופעמיים בשנה נהג להגיע יחד עם בנו (ר' יעקב) לגן החיות בתל אביב לדבר עם החיות ו"לתקן" נשמות שחזרו בגלגול בבעלי החיים השונים. כאשר בני ביתו הבחינו בעניינים פלאיים ולעיתים שמעו קולות נוספים מחדרו על אף שלא נכנס אדם לבית השתדל בענוותנותו להסתיר את הדברים.
ניחן בכוח מיוחד לראות את המתרחש במרחקים ולאחר שראה מביתו אדם בדרגת מלאך היושב ליד קברו של בניהו בן יהוידע [סמוך לישוב ביריה] כשלראשו כובע בארט לבוש במכנסי חאקי, בידו ספר כוונות והוא מכוון ייחודים ביקש משני תלמידיו להביאו למקום על מנת לראותו מקרוב – בהגיעם לביריה גילו את המקובל רבי יוסף שלמה דיין שזהותו טרם נודעה. פעמיים בשנה ארגן נסיעה עם מקובלים נוספים לציון רשב"י במירון וטרם הנסיעה מילא את כיסו בכמות של מטבעות [גרושים] אותם נהג לחלק לכל מבקשי צדקה מרגע הגיעו למירון עד הגיעו לציון וכן בשובו מהציון עד לרכב, כאשר שב לביתו המקובל רבי יוסף וולטוך מזלוטשוב [''מנקה הרחובות''] שם לב כי אותה כמות מטבעות שנטל נשארה בכיסו. אמר כי יש לברך 'שהקדוש ברוך הוא ימלא ולו חלק ממשאלות ליבכם לטובה ולברכה' ולא לומר 'כל משאלות ליבכם לטובה' כי ברוב המקרים זה אינו מתקיים.
לאחר שקיבל אירוע מוחי חלק מגופו השתתק אולם לא הסכים להיכנס למוסד שמא תיגע בגופו 'אחות' והבטיח לזוגתו שדאגה לו במסירות כי תהיה במחיצתו בגן עדן. כאשר אושפז בבית רפואה אמר כי 3 שבועות לאחר חג סוכות כבר לא יהיה בעולם ובדיוק 3 שבועות מהיום הראשון של חג סוכות שנת ה'תשל"ה השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת הצדיק באדיבות נכדו של הצדיק
לזכות ולישועת
אהרן בן הינדא אסתר גיטל
אביגיל חנה בת הינדא אסתר גיטל
ודבורה בת הינדא אסתר גיטל