fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: המקובל רבי עזרא אברהם.
אמו: בלנקה.
אשתו: דבה אדית.
בניו: אריה אליהו ויעקב אברהם.
בנותיו: לבנה בלנקה (בעלה יחזקיהו סולומון) ואסתר מלכה (בעלה שמעון גנלין).
אחיו: אליהו, דוד ורחמים.
אחיותיו: קלרה (בעלה יצחק בכר), רחל (בעלה דוד כהן), לאה (בעלה יוסף מצליח), פנינה דונה (בעלה מנחם גליק), ושרה (בעלה אליהו פרנקו).
סבא: אליהו (מצד אביו), אברהם (מצד אמו).
סבתא: קלרה (מצד אביו), רחל (מצד אמו).
מוריו: ר' יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל, המקובל רבי יהודה לאון פטילון ["הצייר הקדוש"], המקובל רבי יוסף וולטוך מזלוטשוב ["מנקה הרחובות"], ר' משה איררה, המקובל רבי משה יעקב הכהן רביקוב ["הסנדלר"].
מתלמידיו: ר' גדעון רביוב, המקובל רבי יהודה שיינפלד, ר' מנחם מקובר, ר' שלמה בצרי.
נולד בי"ב אדר שני ה'תרצ"ה בתל אביב (ישראל) למשפחה שעלתה לארץ ישראל מטורקיה.
כבר בגיל 6 ניכר בכישרונותיו המיוחדים והנעלים וביכולת לדעת את מעשיהם של אנשים. למד בבית הספר "כל ישראל חברים" שבהנהלת "אליאנס" בתל אביב והחל ללמוד בסתר וללא ידיעת אביו בספרי הקבלה שלו. אחד מהמקובלים שלמד עם אביו טען שניתנו לו כוחות לפעול ישועות ובגיל 9 העניק בפעם הראשונה ברכה לאדם אך לאחר שרבים הגיעו לבקש את ברכתו אביו החליט להפסיק את העניין מחשש לעין הרע. מצעירותו שמר על טהרת הגוף, מגיל 9 הקפיד לטבול במקווה ואביו לקח אותו עמו לפגישותיו עם מקובלים במהלכן שקדו על לימוד תורת הנסתר.
בי"א חשון ה'תש"ג נפטר אחיו (רחמים) מדלקת ריאות טרם הגיע לגיל מצוות ונטמן בבית החיים "נחלת יצחק" בתל אביב.
לאחר שירותו הצבאי בצה"ל [צבא הגנה לישראל] החל בגיל 20 לעבוד לפרנסתו ב"מחלבת דשן" בתל אביב שבבעלות משפחתו.
בשנת ה'תשי"ח נשא לאשה את בתם של אלקה רות ואריה שפרר והתגוררו ברחוב השוק בתל אביב.
כל לילה ערך "תיקון חצות", התפלל על גאולת עם ישראל ושקד על לימוד תורת הנגלה ותורת הקבלה יחד עם חבורת הצדיקים הנסתרים – המקובל רבי יהודה לאון פטילון, המקובל רבי יוסף וולטוך מזלוטשוב, המקובל רבי משה יעקב הכהן רביקוב. בצניעותו השתדל להסתיר את קדושתו ובקיאותו בקבלה אך בשנת ה'תש"ן לערך החל להתפרסם כפועל ישועות בעל רוח הקודש הבקי גם בקבלה מעשית, שמות קודש וכתיבת קמעות. כונה "החלבן" בשל עיסוקו במחלבה המשפחתית, המקובלים בדורו ראו בו כראשון לחכמת הנסתר ורבים נהרו לקבל את ברכתו ועצתו בנושאים רוחניים וחומריים, טרם אנשים פתחו את פיהם ידע את מבוקשם והקורות אותם ואף סייע לכוחות הביטחון במידע מודיעני מדויק. העניק בסתר צדקה לנזקקים ונודע כאדם של חסד ונתינה, התנהג בפשטות, לא גידל זקן היות וגרם לגירוי בעור פניו וחבש לראשו כובע קסקט, את כולם קיבל בסבר פנים יפות אולם כאשר הגיע אליו אדם עם פגם שצריך תיקון ידע גם לגעור. לימד שיעורים בגמרא ובקבלה בכולל "גבעת השלום" בגבעתיים וכל יום שלישי לאחר תפילת מנחה מסר שיעור קבוע לציבור בבית הכנסת "בית יוסף" בגבעתיים וריתק את המאזינים בביאוריו על אגדות חז"ל [חכמינו זיכרונם לברכה]. כתב למעלה מ – 20 ספרים, התריע רבות על עניין שמירת שבת. קיבל בירושה את בית כנסת "אליהו הנביא" בתל אביב, יחד עם רמי עבודי דאג להקמת בית כנסת "טללי חיים" בפתח תקוה, תרם מכספו להקמת כולל "ימצא חיים" בבני ברק בראשות הרב גדעון רביוב, לאחזקת כולל "ברכת חיים" בבית הכנסת "בית יוסף" ולכתיבת ספרי תורה רבים.
בחודש אדר ה'תשע"ג ניצל מניסיון דקירה.
בחג השבועות בשנת ה'תשע"ח אושפז בבית הרפואה עקב התדרדרות במצב בריאותו וכעבור תקופה קצרה שוחרר לביתו. סבל ייסורים גדולים ולעיתים התפתל מכאבים אולם קיבל הכל באהבה ואפילו לא שיתף את סביבתו במכאוביו. בצוואתו ביקש כי לאחר פטירתו יכתב מכספי עזבונו ספר תורה שעשוי כולו מכסף טהור. בחודש אייר ה'תשע"ט מינה את הרב שלמה בצרי למלא את מקומו כרב הקהילה, כעבור שבועיים אושפז במצב קשה בבית הרפואה "שיבא תל השומר" הורדם והונשם ולאחר 3 חודשים השיב את נשמתו ליוצרה.
[בהתאם לצוואתו במהלך השנה הראשונה לפטירתו הוכנס ספר התורה מכסף שהינו יחיד בעולם לבית הכנסת "בית יוסף"].
מספריו:
• אורות חיים
• אור פני חיים
• אחת שאלתי
• איש יהודי
• טללי חיים: [בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, אלול–תשרי, חגי תשרי, סוכות, פסח, שבועות, הקיצו ורננו, אנא בכח, כח התפילה]
תמונת הצדיק באדיבות בתו – גב' לבנה סולומון