אביו: ר' שאול.
אמו: מרת שמחה.
בנו: ר' דוד.
אחיותיו: הרבנית מזל (בעלה המקובל סלימאן אליהו), הרבנית צלחה חנה סופר.
סבא: ר' יהודה סומך (מצד אמו).

נולד בג' שבט ה'תר"ע בירושלים (ישראל).
אמו היתה בת אחותו של ר' יוסף חיים (בעל הבן איש חי). לאחר שעלתה לארץ ישראל התגוררה בירושלים, באחד הימים נכנס לביתה יהודי והניח על שולחנה מטבע זהב אותו היה חייב מלפני זמן רב. מיד נטלה את בנה (ר' יהודה), נכנסה לבית המדרש והעניקה את מטבע הזהב לאחד החכמים על מנת שילמד אותו את כ"ד פרקי המשניות של מסכת שבת.
בשנת ה'תרצ"ה הקים יחד עם רבי שלום לופס את אגודת בני נוער ספרדים "מקבציאל" על מנת להעניק בשעות הערב שיעורים תורניים לנוער שנאלץ לעבוד על מנת לסייע בפרנסת משפחתם. יחד עם המקובל חכם אפרים זילכה הכהן ור' בן ציון מרדכי חזן נדד בין מחנות העולים מארצות ערב ועודד אותם לקיים מצוות ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם.
בכ' אדר שני ה'תשי"ט אמו נפטרה.
כיהן כראש ישיבת "פורת יוסף" וניכר בענוותנותו. במשך שנים דאג להביא לישיבה בכל ראש חודש את ר' דוד יונגרייז שכיהן כדיין בבית הדין של "העדה החרדית" על מנת שימסור שיעור במוסר לכל תלמידי הישיבה. כל שבת מסר שיעור בבית כנסת "משכיל אל דל" בשכונת "בית ישראל" בפרשת השבוע עם רש"י ובהלכות מהספר "בן איש חי". הדגיש בפני התלמידים כי אי אפשר ללמוד גמרא ותוספות ללא עיון עמוק בדברי רש"י [רבי שלמה ירחי] והרשב"א [רבי שלמה בן אברהם בן אדרת] ומהרש"א [רבי שמואל אליעזר הלוי אידליס] וספר "דרוש וחדוש" של ר' עקיבא איגר. בסיום סדר הלימוד בישיבה בשעה 7 בערב נותר ללמוד גמרא ובשעה 8 בערב הצטרף אליו המקובל רבי ששון עבדול עזיז מזרחי (בעל "באתי לגני") ולמדו יחד עד השעה 11 בלילה. התנגד למושג "בין הזמנים" ולביטול התורה הנגרם וכל שנה לקראת חודש אב תלה בישיבה מודעה כי הלימודים בישיבה ימשכו כסדרן גם בימים שבין ט' אב לראש חודש אלול. כאשר ערך בלילות "תיקון כרת" או לימוד מחצות הלילה עד הבוקר הקפיד לשוב לביתו על מנת לצאת מביתו לבית הכנסת עטוף בטלית ועטור בתפילין והזהיר להניח תפילין של רש"י ושל רבנו תם יחד כמו שפסקו האר"י והרש"ש [המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי] והחיד"א [רבי חיים יוסף דוד אזולאי]. נהג לשרטט באצבעותיו את שם ה'. הקפיד לברך "ברכת הנהנין" במתינות ולחלק את הברכה לשלשה חלקים. פעל רבות למען הכנסת ילדים לחינוך תורני והתנגד לכך שמורות ילמדו בנים קטנים. דאג לשדך בני תורה, תמך בהם כלכלית ובפרט סייע כלכלית לנצרכים מתלמידיו. אסר להשתתף בבחירות לכנסת ולעיריות אפילו למפלגה חרדית.
כאשר חלה ונאלץ לעבור דירה בגלל המדרגות הרבות בדירה שבה התגורר, אחד הרבנים פנה ללא ידיעתו לתורם מחו"ל שהעניק לו צ'ק על סך 100,000 דולר אולם כאשר סיפר לו מי התורם סרב לקבל את הכסף היות והתורם אינו שומר שבת.
בשנת ה'תשנ"ב השיב את נשמתו ליוצרה.