אדמו"ר רבי יצחק קאליש מאמשינוב-ארה"ב
תאריך הילולא: י''ט אדר מקום קבורה: ישראל
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: אדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב.
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: הרבנית רחל לאה (בזיווג שני).
בנו: מזיווג שני – אדמו"ר רבי יוסף [השני] מאמשינוב-ארה"ב.
בנותיו: מזיווג ראשון – הילדה שרה. מזיווג שני – שיינא גיטל אסתר גולדה (בעלה ר' ישראל ארנסטר).
אחיו: אדמו"ר רבי יעקב דוד [השני] מאמשינוב, ר' מנחם.
אחיותיו: ביילה (בעלה ר' שמואל ליברמן מלודז'), דבורה טויבא (בעלה ר' בנימין מורגנשטרן מסטרדין), הנדל ריקל (בעלה ר' פייבל קליין מקרקוב), הענא ריבה פייגה (בעלה ר' אלימלך הולשטוק מנשלסק), חנה רייצא (בעלה ר' אלימלך מורגנשטרן), יוטא (בעלה ר' יעקב שרגא זינגר מאוסטרובה), לאה הדסה (בעלה ר' יחזקאל אברהם מסוסנביצה), פריבה (בעלה ר' צבי מונק מוורשה), צפורה מרים (בעלה ר' שלמה ווישקובסקי מוורשה), הרבנית שפרה מירל (בעלה אדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין).
סבא: אדמו"ר רבי מנחם מאמשינוב (מצד אביו), ר' חיים אלעזר ווקס מקאליש בעל "נפש חיה" (מצד אמו).
סבתא: הרבנית אסתר גולדה (מצד אביו), הרבנית שפרה מירל (מצד אמו).

נולד בשנת ה'תר"ף בעיר אוסטרובה (צ'כיה).
מגיל צעיר ניכר בכישרונותיו ובמידותיו הנעלות, כל רגע הקדיש ללימוד התורה ולתפילה וגם לאחר שנשא לאשה את בתו של ר' יוסף לנדא המשיך לשקוד על לימוד התורה.
לאחר שאמו נפטרה נודע לו כי אביו חלה ולא מש ממיטת אביו שנסע בעצת הרופאים לעיירת המרפא אוטבוצק (פולין). סרב להפצרות חלק מהחסידים למלא את מקום אביו שנפטר בג' שבט ה'תרצ"ו וקיבל עליו את מרות אחיו הגדול רבי יעקב דוד שהוכתר לאדמו"ר מאמשינוב במקום אביהם.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט בשנת ה'תרצ"ט לעיר וילנה (ליטא) יחד עם אדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק-ארה"ב ואדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב, עבר לעיר קובנה (ליטא) והצטרף לתלמידי הישיבות. עם פלישת הסובייטים לליטא וסיפוחה לברית המועצות בחודש סיון ה'ת"ש נאלצו שוב לברוח ויחד עם תלמידי הישיבות הגיעו בשנת ה'תש"א ליפן ושהה בעיר קובה. טרם פרוץ המלחמה בין יפן לארה"ב ואנגליה בי"ז כסלו ה'תש"ב הוגלו על ידי היפנים לעיר שאנגחאי (סין) יחד עם 3,000 פליטים יהודים ובמהלך כל נדודיו שמר על קדושתו ולא וויתר אפילו על מנהג אחד שקיבל מאבותיו.
לאחר שלא קיבל אשרת עליה לארץ ישראל [סרטיפיקט] היגר יחד עם דודו (אדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק-ארה"ב) בסוף חודש טבת ה'תש"ז לארה"ב והתיישב בשכונת ויליאמסבורג שבעיר ניו יורק. כאשר נודע לו שכל משפחתו הושמדה החל בשיקום חסידות אמשינוב, בעידודו ובסיועו של אדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק-ארה"ב ייסד בית מדרש וכיהן כאדמו"ר החמישי לחסידי אמשינוב שהגיעו לארה"ב והצטרפו אליו.
בכ"ב שבט ה'תש"י נשא לאשה את בתו של ר' דוב בעריש פרנקל.
בי"א אייר ה'תשכ"א ביקר בישראל. בחודש ניסן ה'תשכ"ד עבר להתגורר בשכונת בורו פארק בעיר ניו יורק. התפרסם כפועל ישועות בעל אהבת ישראל גדולה ורבים הגיעו לקבל את עצתו וברכתו. הדריך את חסידיו כי גמרא עם תוספות זה ספר החסידות הטוב ביותר. בקיץ ה'תשכ"ח שוב ביקר יחד עם משפחתו בארץ ישראל והקים ברחוב ברדיצבסקי בתל אביב את כולל "אהל יוסף" לאברכים על שם אביו.
בליל ששי שנת ה'תשנ"ג לקה בהתקף לב והשיב את נשמתו ליוצרה.
[בהתאם לצוואתו הובא לקבורה בבית הקברות העתיק בטבריה].
מספריו:
•    ישועות מלכו
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בית החיים העתיק ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90
מהכניסה מכיוון הכביש יש לפנות מייד ימינה בצמוד לחומה ולעלות מאחרי המבנה עד לציון מגודר.
(בסמוך ציוני בנו-אדמו"ר רבי יוסף [השני] מאמשינוב-ארה"ב, אדמו"ר רבי אברהם אביש הלוי קנר מטשחויב-חיפה, אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ, אדמו"ר רבי אליעזר הורוביץ ממעליץ-טרנוב, אדמו"ר רבי אלעזר הכהן יאלעס מסאמבור-מונטריאול, אדמו"ר רבי חיים דוב הלפרין מוואסלוי, אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא [מייער] טייטלבוים מסאסוב, אדמו"ר רבי יהודה הורוויץ מסטוטשין-ארה"ב, אדמו"ר רבי יעקב דוד ברוך קאליש מוורקא-ניו יורק, רבי יעקב יושע העשל בוימינגר, אדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי יצחק שפירא-קטן מטיסמניץ-בורו פארק, רבי ישעיה ראובן קלינגר, אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, אדמו"ר רבי מנחם מענדל רובין ממוזשאי-ניו יורק, אדמו"ר רבי מרדכי לייפר מבישטינא, אדמו"ר רבי מרדכי רוקח מבילגוריי, אדמו"ר רבי משה מרדכי העשיל מקופיטשניץ, רבי משה קלירס).