fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd

אביו: אדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב-קרצקי.

אמו: מרת אסתר.

אשתו: הרבנית חיה רויזא (בזיווג ראשון), הרבנית בלומא (בזיווג שני).

בניו: מזיווג שני – ר' חנוך העניך, אדמו"ר רבי יוסף דוד מגני תקווה-סאסוב, ר' משה, אדמו"ר רבי שלמה מאלעסק-ירושלים.

בתו: מזיווג שני – אסתר (בעלה ר' דוד מניש רבינוביץ).

אחיו: ר' יואל מקירלהאז, אדמו"ר רבי יצחק מאיר מקרצקי.

סבא: ר' יוסף דוד (מצד אביו), אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב" (מצד אמו).

סבתא: הרבנית חיה רחל (מצד אביו), הרבנית חנה (מצד אמו).

מוריו: אדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט (בעל "עצי חיים") [דודו], אדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב-קרצקי [אביו].

נולד בחודש אלול ה'תרס"ה בעיירה סאסוב (אוקראינה) ונקרא על שם סבו מצד אמו [אביו החליף את שם משפחתו מ'מייער' לשם משפחת זוגתו 'טייטלבוים'].

מיום היוולדו אמו הצדקנית הקפידה להניח חומש לראשו והאכילה אותו רק עם כיסוי ראשו, כאשר גדל שקד על לימוד התורה יחד עם אביו שהיה ידוע כגאון ומפורסם בצדקותו וקדושתו.

נודע בבקיאותו בתורה וניכר במידותיו הנעלות ובגיל צעיר הוסמך לרבנות על ידי ר' אברהם מנחם הלוי שטיינברג (בעל "מחזה אברהם") ור' מאיר אריק (בעל "טל תורה").

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר משפחתו להתגורר בכפר קרצקי (אוקראינה) היות ואביו נאלץ לברוח בעקבות חיפוש אחרי צעירים אשר סרבו להתגייס לצבא הפולני ומצאו מקלט בישיבתו.

לאחר שדודו – אדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בעל "דברי יואל") בחן אותו במשך שלושה ימים  רצופים מספר פעמים כל יום נשא את בתו לאישה בחודש אלול ה'תרפ"ד בעיר אורשיווע (רומניה). התגורר בסמוך לחותנו ושקד על לימוד התורה. כאשר חותנו עבר לכהן כרב בעיר קראלי [קאריי] (רומניה) עבר עמו ומונה לדיין בבית הדין הגדול. בשנת ה'תר"ץ עבר יחד עם חותנו לעיר סאטמר [סאטו מארה] (רומניה) ומונה לראש הישיבה. מסר שיעורים בעיון ובבקיאות, החדיר בתלמידיו אהבת תורה ויראת שמים ומידי שבועיים בחן אותם על הנושאים הנלמדים. הוכתר לראב"ד [ראש אב בית דין] בעיר והתפרסם כמומחה לפסקי חושן משפט סבוכים ביותר. כאשר חותנו הבחין בכישרונותיו הנעלים בניהול הישיבה החליט להפקידו על כל ענייני הישיבה והנהגת הקהילה וכאשר נסע מחוץ לעיר מינה אותו במקומו להנהיג את הקהילה.

בי"ד חשון ה'תרפ"ה נפטרה אמו ונטמנה בעיירה סוואליאווא (אוקראינה).

בחודש שבט ה'תרצ"א נבחר לרב קהילת סמיהאלי [בידסנטמיהאי] (הונגריה) במקום ר' שמעון גרינפלד [המהרש"ג] שנפטר בי"ט שבט ה'תר"ץ אך לנוכח הפצרות תושבי סאטמר לבל יעזבם, נשאר להתגורר בסאטמר ובכל שבת מברכין נסע לסמיהאלי.

במהלך מלחמת העולם השנייה סייע לפליטים רבים שהגיעו מהונגריה וכאשר חותנו ברח לעיר קלויזנבורג [קלוז'-נאפוקה] (רומניה) עזב את סאטמר ולאחר תלאות רבות עלה לארץ ישראל. התיישב בירושלים, כיהן כרב בית המדרש "אוהל רחל" של חסידי סאטמר והנהיג את הקהילה בירושלים. סייע רבות לפליטים שהגיעו לארץ ישראל לאחר השואה, יחד עם זוגתו עסק בשידוכין כדי לכונן מחדש בתי ישראל קדושים, שכנע משפחות רבות להיקלט במקומות שיש בהם יהודים חרדיים ולבל יעברו להתגורר בקיבוצים והביע בגלוי ובחריפות את מחאתו נגד חילולי שבת.

בז' חשון ה'תש"ג נפטר אביו ונטמן בעיר סאטמר.

לאחר שחותנו הגיע בסוף שנת ה'תש"ו לארה"ב עבר להתגורר בסמוך אליו וייסד בית מדרש.

בי"ד חשון ה'תשי"ד זוגתו הראשונה נפטרה בגיל 47 ולא היו להם ילדים, בט"ז כסלו הובאה לקבורה בבית החיים בעיר טבריה.

נשא לאישה את בתו של ר' יוסף שטרום [אלמנת ר' מרדכי פוגרמנסקי] וחזר להתגורר בארה"ב. החל לרכוש קרקעות בעיר גני תקווה על מנת להקים במקום יישוב חרדי על טהרת הקודש, עלה לארץ ישראל ובחודש אדר ה'תשכ"ג ייסד עבור חסידיו שעלו מארה"ב את שכונת המגורים קריית "ישמח משה" על שם הספר שכתב זקנו – אדמו"ר רבי משה טייטלבוים. הקים את בית חינוך "עין חנוך" על שם אביו לילדים ובחורים ובבני ברק הקים מוסד חינוכי לבנות "אור החיים" לזכרה של זוגתו הראשונה הרבנית חיה רויזא.

במשך כשנה וחצי התייסר בייסורים קשים ומרים, אושפז בבית הרפואה "הדסה" בירושלים עקב מחלתו ובשנת ה'תשכ"ו השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    מנחת יום טוב