אביו: ר' אהרן.
אשתו: מלכה (בזיווג ראשון), באשה (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – ר' חיים אלטר, שלמה זלמן. מזיווג שני – ר' אהרן שמואל.
בתו: חיה רחל.
אחיו: ר' אברהם.
מתלמידיו: ר' יואל דווידזון [אב"ד הערץ].
מילדותו שקד עם אביו על לימוד התורה ונודע כבקי בכל התורה ובעל יראת שמים.
נשא לאישה את בתו של ר' שלמה צבי.
כיהן כרב ואב"ד [אב בית דין] בעיר סאוון (רומניה) ודאג לייסד תלמוד תורה.
בשנת ה'תר"ך עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. כעבור שנים אחדות עבר לצפת, ייסד ישיבה ליוצאי רומניה ומעת לעת נסע לחו"ל [חוץ לארץ] לאסוף כספים להחזקת תלמידי הישיבה. התכתב עם רבני תוניסיה ולכבוד שבת נהג לטבול במקוה.
בשנת ה'תרל"ד התגורר בטבריה וכיהן כדיין בבית הדין של ר' אברהם צבי הלוי.
באמצע שנת ה'תרל"ח יצא לטריפולי (לוב) וכעבור חודשים אחדים הגיע לטורקיה ונפגש באיסטנבול עם החכם באשי – ר' משה הלוי. בשנת ה'תרל"ט הגיע לעיר קלינינגרד [קניגסברג] (רוסיה) והביא לדפוס את ספרו "מעשה המנורה" ולכבוד השר משה מונטיפיורי הדפיס את ספרו "כליל תפארת משה".
לאחר שזוגתו נפטרה בי"ב טבת ה'תר"ם נשא לאישה את בתו של ר' שמואל הכהן.
בשנת ה'תרמ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו: