fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' ברוך [חביב].
אמו: שמחה.
אשתו: לאה.
סבא: ר' יעקב הלוי בן סוסאן (מצד אמו).
מוריו: ר' דוד עבו, ר' חביב חיים דוד סתהון (בעל "תקפו של נס"), ר' רפאל חיים משה בן נאים [הרחמ"ן], ר' שמואל בן קיקי (בעל "מערכות שמואל").
מתלמידיו: ר' אליהו מזרחי, ר' יוסף חיים ילוז, ר' שלמה ילוז.
נולד בחודש סיון ה'תרכ"ט בעיר טבריה (ישראל), צאצא למשפחת אבודרהם מסביליה שבספרד.
מילדותו ניכר במידותיו הנעלות ובכישרונותיו, שקד על לימוד התורה בישיבות בטבריה, נודע בבקיאותו בהלכות וניכר בענוותנותו.
נשא לאשה את בתו של המקובל רבי בנימין חמווי (בעל "אמתחת בנימין") והתגוררו בשכונת "קריית שמואל" בחיפה.
עבר להתגורר ברחוב אהל יעקב בטבריה ובשנת ה'תר"ס ייסד בטבריה יחד עם ר' אהרון הלוי סקלי, ר' מכלוף שטרית ור' משה מאיר חי אליקים את ישיבת "כתר תורה". סרב לצאת לחו"ל [חוץ לארץ] על מנת לאסוף כספים עבור הישיבה ומוסדות הדת בטבריה מפאת אהבתו הגדולה לארץ ישראל.
בכ"ד כסלו ה'תרס"ד נפטר אביו ונטמן בבית החיים בטבריה [בסמוך לציון ר' אברהם אביחצירא].
לאחר פרישת ר' יעקב הכהן סקלי מבית הדין בטבריה בשנת ה'תרע"ד מונה במקומו לדיין יחד עם ר' שמואל בן קיקי ואב בית הדין – ר' אליהו ילוז (בעל "מעשה אליהו").
התנגד לציונות וחתם יחד עם ר' שלמה אליעזר אלפאנדרי [הסבא קדישא] על כרוזים נגד ההצבעה לאספת הנבחרים שנערכה בא' אייר ה'תר"ף, סרב להפצרותיו של הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל לקבל על עצמו תפקיד מינוי לרבנות מטעם "הוועד הלאומי לכנסת ישראל".
לאחר פטירת ר' אליהו ילוז בכ"ב אלול ה'תרפ"ט מונה במקומו לראב"ד [ראש אב בית דין] בטבריה. עמד בראש הוועד לשיקום בית הכנסת "עץ החיים" [שייסד ר' חיים אבולעפיה השני] שחרב במהלך השיטפון שאירע בטבריה בכ"ט אייר ה'תרצ"ד, כיהן כנשיא הכוללות לעדת הספרדים וניהל את ענייני הישיבות. נלחם נגד חילולי שבת, התנגד בתוקף להקמת בית ספר "אליאנס" בטבריה ונמנה על ראשוני החותמים על כרוז שפרסמו רבני ארץ ישראל האוסר גיוס של בנות לצבא.
בג' שבט ה'תשי"א כתב את צוואתו וכשנתיים וחצי לאחר מכן בשנת ה'תשי"ג השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• שופריה דיעקב
• תורת יעקב