fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' אברהם.
אמו: מרת חנה.
אשתו: שמחה.
בנו: ר' יוסף חיים.
בנותיו: רבקה ורגינה.
סבא: ר' יצחק (מצד אביו), ר' מרדכי פצ'יצה (מצד אמו).
מורו: ר' יעקב תורג'מן.
נולד בחודש אלול שנת ה'תר"ך בעיירה מזגידה [מחוז תאפילאלת] (מרוקו) ונקרא 'אליהו' היות ואליהו הנביא נגלה לאמו בחלום והודיע לה כי תתעבר בבן זכר שיאיר את עיני ישראל בתורתו, ביקש שיקרא 'אליהו' על שמו ונתן לה סימן כי הוא ייוולד מהול.
בלילות שקד על לימוד התורה עם אביו וביום אביו שכר עבורו מורה היות ועסק בצורפות לפרנסת בני ביתו. בגיל 7 כבר למד "חוק לישראל" ו"עין יעקב", בגיל 10 נודע בכישרונותיו המיוחדים ובחריפות שכלו והגיע אל ר' יעקב אביחצירא על מנת שיברכו.
בשנת ה'תרל"ג קיבל אביו את ברכת ר' יעקב אביחצירא לעלות לארץ ישראל, במשך שנה נאלצו לשהות בעיר פאס (מרוקו) המשיכו לעיר טנג'יר (מרוקו), משם לאלכסנדריה (מצרים), באוניה הגיעו לנמל חיפה ובחודש טבת ה'תרל"ד הגיעו לטבריה. יומם ולילה שקד על לימוד התורה והתפרסם כעילוי.
בחודש תמוז ה'תרל"ה התייתם מאביו ובשנת ה'תרל"ז נשא לאישה את בתו של ר' דוד אסודרי. נודע כבקי בכל התנ"ך, באגדות חז"ל ובהלכה ולבקשת רבני טבריה החל בגיל 22 לדרוש כל שבת בבית הכנסת הגדול בעיר. שכר חדר בסמוך לבית כנסת "הסניור" והעמיק בלימוד ההלכות מתוך אלפי ספרים. באחת הפעמים שנכנס לחדרו ללמוד התנפל עליו חתול ותפס בציפורניו את גרונו מבלי להרפות, היות ולא הצליח לצעוק זעק אל ה' מעמקי ליבו ובאיטיות פתח את הדלת והחתול קפץ החוצה.
בתחילת שנת ה'תר"ן יצא כשד"ר [שליח דרבנן] למרוקו בהוראת ר' יוסף דוד אבואלעפיה ור' אהרן בכור אלחדיף ובמשך כ – 3 שנים נדד בערים שונות על מנת לאסוף כספים לקופת רבי מאיר בעל הנס עבור חכמי טבריה. לאחר שובו מונה בשנת ה'תרנ"ג כחבר בית הדין בטבריה וכעבור זמן החל לכהן כראב"ד [ראש אב בית דין] לעדת הספרדים בטבריה.
השיב לשאלות בעניין הלכה שהופנו אליו גם מארצות שונות וקרא לספרו "יש מאין" כדי לרמוז את שם מחברו בראשי תיבות: ישיב שואל מאת אליהו ילוז נר"ו.
בשנת ה'תרנ"ט שוב הוטל עליו לצאת כשד"ר למרוקו על מנת לאסוף כספים עבור מוסדות העיר ובנו (ר' יוסף חיים) נלווה אליו. כעבור 3 שנים שב לטבריה ובתחילת שנת ה'תרס"ג ברח לכפר פקיעין כדי להינצל מהמגיפה שפרצה בעיר. למרות שלא היו ברשותו ספרים השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו, ניכר בענוותנותו אולם למען כבוד התורה לא נשא פנים לאיש.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד סרב לשנות את אזרחותו מבריטית לעותומאנית [טורקית] ובחשאי נמלט עם משפחתו למטולה. הקונסול האמריקאי סייע לו להגיע לאי כרתים והקונסול הבריטי מינה אותו לראש ומנהל על כל הגולים. כעבור זמן עבר לקפריסין ולאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל שב לטבריה.
בי"ד אלול ה'תרפ"ט התעלף בעת שלמד בבית המדרש, שב לביתו אך הרופאים לא מצאו רפואה למחלתו ובצהרי יום שישי השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• הלכות אישות (
ק)
• זמירות ישראל
• יש מאין: שו"ת (
ק)
• מעשה אליהו (
ק)
• פתח אליהו (
ק1/
ק2)