fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik

אביו: ר' דוד.

אחיו: ר' יוסף צבי מחמלניק ור' ישראל לייב [אב"ד ורחובקה].

מוריו: אדמו"ר רבי מרדכי רבינוביץ מקרמניץ, אדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטשרנוביל (בעל "מאור עינים").

מתלמידיו: ר' הילל מפאריטש (בעל "פלח הרמון"), ר' משולם זוסמן, ר' שמואל העליר.

נולד בשנת ה'תקכ"ה בעיר חמלניק (אוקראינה).

מילדותו שקד על לימוד התורה, בגיל 9 התייתם מהוריו וגדל בבית הסבתא מצד אביו.

בכל ליל שישי לא ישן ובמשך כל הלילה שקד על לימוד התורה, בצעירותו כבר היה בקי בהלכה, באגדה ובדרוש והתפרסם כעילוי, עם זאת ניכר בענוותנותו ונודע כבעל יראת שמים גדולה.

נשא לאישה את בתו של ר' נתן נטע מהעיר אוברוץ' (אוקראינה) והחל לכהן במקום אביו כרב הקהילה בעיר חמלניק. לאחר פטירת חותנו בראש חודש אב ה'תקמ"ה מונה במקומו כרב ואב"ד [אב בית דין] בקהילות אוברוץ' והאזור – נרודיטץ, נורינסק וסלוביז'נה. שימש גם כמוהל אולם מעולם לא השתתף בסעודת 'ברית מילה' אלא בסעודה שערכו ביום שלישי למילה. נזהר מלשון הרע, משקר ומגסות רוח, התפלל בהתלהבות ומרוב מאמץ כל גופו כוסה בזיעה, בשבתות ערך "שולחנות" כמנהג אדמו"רים. התפרסם כפועל ישועות ורבים נהרו לקבל את ברכתו.

לאחר שזוגתו נפטרה נשא עוד שתי נשים אולם נותר ללא ילדים ולמרות שאחיו (ר' ישראל לייב) הבטיח כי אם ייתן לו "קוויטל" ופדיון ייוושע בבנים, טען כי אינו רוצה לנצח את מידותיו של הקדוש ברוך הוא שמנע ממנו פרי בטן וסרב להצעתו.

בשנת ה'תקפ"ו החל לכהן כרב הקהילה בעיר ז'יטומיר (אוקראינה) אך המשיך לחתום על מסמכים שונים 'אברהם דוב מאוורוטש'. מינה את אחד מגדולי חסידיו (ר' משולם זוסמן מז'יטומיר) לכתוב במוצאי שבת וחג את דברי התורה שאמר במהלך השבת או החג.

על אף חולשתו עלה בשנת ה'תק"ץ לארץ ישראל והתיישב בצפת. במשך כ – 3 שנים הסתגר בחדרו ושקד על לימוד התורה, ערך סיגופים והתחנן להחשת הגאולה ולביאת משיח צדקנו. מונה לרב קהילת החסידים ול"ראש כוללות החסידים ממדינת פולין", פיקח על איסוף התרומות מחו"ל ודאג לחלוקת הכספים בין אנשי הכולל. תמיד המליץ טוב בעד בני ישראל וגם ראשי עדת הפרושים בצפת התייחסו אליו בכבוד ובהערכה. נודע כמכניס אורחים ואירח בביתו את הנוהרים לציון רשב"י [רבי שמעון בר יוחאי] במירון. ביקר במקומות הקדושים בארץ ישראל והתנגד לעליה להר הבית בירושלים בטענה כי אם המקום קדוש - אסור לעלות ואם קדושתו פקעה - אין סיבה לעלות. מינה את ר' ישראל מפלטיצ'ן לכתוב את דברי תורתו ולאחר שהגיהה את כל הכתבים העבירם לר' משולם זוסמן על מנת שידפיס אותם בתנאי שיקבל את הסכמת רבי מרדכי טברסקי [המגיד מטשרנוביל] ויקרא את שם הספר "בת עין" שהוא בגימטרייה כמספר שמו 'אברהם דוב בער' [532].

עם פרוץ מרד הדרוזים בחודש סיון ה'תקצ"ד הקונסול הרוסי הציע להעניק לו מחסה בחיפה בגין היותו בעל אזרחות רוסית אולם סרב להותיר את קהילתו ללא מנהיג. ספג עלבונות ומכות, למרות שכל רכושו נשדד העניק ליהודים שהסתתרו עמו ממעט המזון שנותר ברשותו ובחלוף המרד פעל לארגון הקהילה מחדש.

חזה את רעידת האדמה בצפת בשנת ה'תקצ"ז וכאשר רעידת האדמה החלה בכ"ד טבת אחר הצהריים ציוה על הנוכחים בבית המדרש להצטופף סביבו, השתטח על הארץ והתפלל להצלתם. חצי מבית המדרש נחרב ואילו החצי בו שהה עם תלמידיו נשאר בשלמותו וכולם ניצלו. יחד עם ר' גרשון מרגליות סייע לשקם את ההריסות, פעל לגיוס כספים מחו"ל ועודד את התושבים.

בשנת ה'תקצ"ח נחטף בהתקפת הדרוזים על תושבי צפת וכאשר איימו לרצוח אותו אם לא ישיג לחוטפים כופר נפש, ביקש מים לשתייה וברך "שהכל נהיה בדברו..." לפתע חלף במקום אדם בלתי מוכר וצעק על החוטפים כי אם יגעו לרעה ביהודי נכבד זה מרה תהיה אחריתם, לשמע דבריו נפל על הדרוזים פחד גדול ושיחררו אותו.

למרות אזהרת ידידיו מנסיעה כה ארוכה ומסוכנת בגילו יצא לבקר את חסידיו ברוסיה ובפולין וכעבור שנה שב לצפת.

כאשר פרצה בשנת ה'תר"א מגיפה בצפת הודיע כי לאחר פטירתו המגיפה תיפסק וכעבור חודשים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה והמגיפה נעצרה.

מספריו:

•    בת עין: על התורה בדרך פרד"ס (ק)