fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' יום טוב.
בנו: הראשון לציון רבי יום טוב חיים [מהרי"ט] (בעל "שמחת יום טוב").
בתו: שמחה (בעל ר' אברהם אבן שושן).
סבא: ר' נסים שלמה [הראשון] בעל "שמע שלמה" (מצד אביו).
מורו: ר' חיים אבולעפיה [השני] (בעל "יוסף לקח").
נולד בשנת ה'ת"ם לערך בעיר איזמיר (טורקיה) ונקרא 'יעקב'.
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בענוותנותו.
נשא לאשה את בתו של ר' אליעזר חזן.
לאחר פטירת סבתו בחודש טבת שנת ה'ת"ע הספיד אותה ובשנת ה'תפ"ז נפטר אביו בעיר צפת.
עמד בראש בית המדרש "כתר תורה" באיזמיר, כאשר עלה לארץ ישראל להשתטח על ציון רשב"י [התנא רבי שמעון בר יוחאי] במירון רכש מעובר אורח כתב יד ולאחר שובו לאיזמיר עמל במשך שנתיים להגיהה ולכתוב עליו הערות ובשנת ה'תצ"א הביא לדפוס את כתב היד "חמדת ימים" (למקובל רבי בנימין הלוי) [יש הסוברים כי אינו רק המביא לדפוס אלא גם מחברו].
בשנת ה'תצ"ה לערך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת אולם כעבור שנה עבר לירושלים. יומם ולילה שקד על לימוד התורה והתעמק בלימוד תורת הקבלה בישיבת המקובלים "בית א-ל", מונה לדיין בבית הדין של הראשון לציון רבי אליעזר נחום (בעל "חזון נחום") וכיהן כראש ישיבת "נוה שלום ברית אברהם". חכמי ירושלים כיבדו אותו לדרוש בשבתות ובמועדים ורבים נהרו להאזין לדרשותיו, כאשר הספיד אשה נהג להתייחס בדרשתו לתכונותיה החיוביות תוך יצירת זיקה בין תכונות אלו לבין פסוקים מתוך "אשת חיל".
בשנת ה'תצ"ז חלה במחלה מסוכנת ונדר שאם יתרפא יוציא לאור את ספרו "ארעא דרבנן" לזיכוי הרבים – יתכן כי אז הוסיפו לו את השם 'ישראל' היות ומשנת ה'תקי"א החל לחתום בשני השמות.
לאחר פטירת הראשון לציון רבי אליעזר נחום בחודש חשון ה'תק"ה עבר לכהן כדיין בבית הדין בראשות הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי (בעל "אדמת קדש") ובמהלך שנת ה'תק"ה בתו (שמחה) נשרפה ולא הותירה אחריה ילדים.
בה' אייר ה'תק"ט חתם עם עוד 12 רבנים על חידוש התקנה כי גברים מגיל 20 ועד גיל 60 שאינם נשואים לא רשאים לגור בירושלים ובשנת ה'תקי"ד הצטרף לחבורה מתלמידי ישיבת המקובלים "אהבת שלום" שכל חבריה חתמו בסודיות על שטר התקשרות לפיו באהבתם זה לזה כל אחד עומד לגופו אבל ברוחניות יהיו דבוקים לגוף אחד ויהיו אחראים זה לזה, יעזרו האחד ל"תקן" את השני ובכוחות משותפים ינסו להביא את הגאולה.
לאחר פטירת הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי בד' תמוז ה'תק"ט מונה לדיין בבית הדין של הראשון לציון רבי יצחק רפפורט הכהן (בעל "בתי כהונה"). בעקבות בצורת שהייתה בשנת ה'תקי"ד חתם עם חכמי ירושלים על תקנה המחייבת את הנשים לשמור על צניעותן ואוסרת עליהן למכור יין ולהגיע לבית הכנסת בלילות שמחת בית השואבה. לאחר פטירת הראשון לציון רבי יצחק רפפורט הכהן בי"ז תמוז ה'תקט"ו מונה במקומו לאב"ד [אב בית דין], הרב הראשי לירושלים והראשון לציון.
הצטער על גלות השכינה והתפלל על גאולת עם ישראל. חיבר פירוש על האידרא, את "קונטרס הכוונות" ותפילה לומר קודם התיקון לליל שישי שייסד המקובל רבי בנימין הלוי (בעל "חמדת ימים").
בשנת ה'תקט"ז השיב את נשמתו ליוצרה [יש הסוברים כי התאריך הינו – ו' תמוז].
מספריו:
• אמת ליעקב: הלכות ספר תורה (
ק)
• ארעא דרבנן: כללים בהלכה (
ק)
• בית מועד
• דעת להשאל: שו"ת
• וידוי לתלמיד חכם
• חוג הארץ: על פורים (
ק)
• חזון למועד: דיני פסח
• לשון למודים
• מגיד דבריו ליעקב: על הגדה של פסח
• מזבח חדש
• מענה לשון (
ק1/
ק2)
• נאות יעקב: דרשות (
ק)
• עין יפה: על חושן משפט
• פני שבת: דרשות
• קהלת יעקב: על הש"ס (
ק1/
ק2/
ק3)
• רמזים
• שארית יעקב: על ויקרא – דברים (
ק1/
ק2/
ק3)
• שלמי חגיגה
• שלמי יחיד: דיני אבלות
• שלמי ציבור: דינים וביאורים לתפילות ולתעניות (
ק)
• שמע יעקב: על בראשית ושמות (
ק1/
ק2)
• שער בת רבים