fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: יוסף.
מורו: ר' מאיר בעל הנס.
תנא מהדור החמישי לתנאים.
נולד בארץ ישראל (תלמוד בבלי בבא בתרא ע"ג/א') ונודע כתלמידו הגדול של רבי מאיר. היה בקי בשפה היוונית (תלמוד בבלי נזיר ח'/ב') וכמו שאמרו על רבו – רבי מאיר, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו יען שהיה חריף גדול כך נאמר גם עליו 'שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה' (תלמוד בבלי עירובין י"ג/ב').
'אחר פטירתו של רבי מאיר אמר להן רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן ולא ללמוד תורה הן באין אלא לקפחני בהלכות הן באין, דחק סומכוס ונכנס...' (תלמוד בבלי נזיר מ"ט/ב').
ציטט הלכות בשם רבו (ר' מאיר) ושתיים מהן נקבעו כהלכה: 'השוכר את החמור להביא חיטין והביא שעורין תבואה והביא תבן – חייב [מסורת הש"ס – 'אף על פי שהוא באותו משקל חייב אם מתה מחמת המשא מפני שהנפח קשה למשאוי'] כמה יוסיף על משאו ויהא חייב סומכוס אומר משום רבי מאיר סאה לגמל ושלושת קבין לחמור' (תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ו' הלכה ד').
'שניים שלקחו פרה ובנה: איזה שלקח ראשון, ישחוט ראשון; ואם קדם השני – זכה. שחט פרה ואחר כך שני בניה – סופג שמונים. שחט שני בניה ואחר כך שחטה – סופג את הארבעים. שחטה ואת בתה ואת בת בתה – סופג שמונים. שחטה ואת בת בתה, ואחר כך שחט את בתה – סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר: סופג שמונים' (משנה חולין פרק ה' משנה ג').
מסר את הכלל בדיני ממונות 'ממון המוטל בספק חולקין' בלא שבועה (תלמוד בבלי בבא קמא ל"ה/ב') ור' נתן שאל תורה מפיו היות וידע כי ר' מאיר לימדו את רוב תורתו (תלמוד בבלי כתובות נ"ב/א').
בנוגע להכנת הכהן הגדול לעבודת יום הכיפורים 'תניא סומכוס אמר משום ר' מאיר אין מאכילין אותו לא אב"י [אתרוג, ביצים, יין ישן]...' (תלמוד בבלי יומא י"ח/א').
'סומכוס אומר כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו אלא בשמן דגים' (תלמוד בבלי שבת כ"ו/א').
ועל אמירת הפסוק "שמע ישראל י-הוה א-להינו י-הוה אחד" 'סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו' (תלמוד בבלי ברכות י"ג/ב').