fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביה: ר' דוד בכר.
אמה: דוליציה די-מודינה.
בעלה: ר' בן ציון מרדכי.
בניה: ר' אביחיל, ר' יוסף חיים, ר' מאיר, ר' מרדכי ועקיבא.
בנותיה: אסתר (בעלה שלמה ירדני), חבצלת (בעלה מרסל רובין), מרגלית (בעלה יונתן אסולין), נעמי (בעלה לואי יהודה הורן) ורות (בעלה זלמן פשחצקי).
אחיה: יצחק ומשה.
אחיותיה: מזל, סולטאנה ושמחה.
נולדה בשנת ה'תרנ"ג בחברון (ישראל) ומצד אמה הינה צאצאית לר' שמואל די מודינה [מהרשד"ם].
שתיים מאחיותיה [אחות תאומה של מזל ואחות תאומה של שמחה] נפטרו בילדותן ואחת מאחיותיה (שמחה) התעוורה בגיל חמש. בי"ט טבת ה'תר"ע התייתמה מאביה וגדלה בביתו של ר' חנוך חסון בחברון.
בי"ב אב ה'תרע"ג נישאה לר' בן ציון מרדכי חזן ודאגה לכל ענייני הבית על מנת לסייע לבעלה בעבודת הקודש. כל יום התעוררה בשעה 3 לפנות בוקר כאשר בעלה שב מהישיבה לאחר עריכת "תיקון חצות" ולימוד תורה, עד השעה 5 בבוקר עסקה בתפירה, הכינה מזון לילדים ולאחר ששלחה אותם לבית הספר המשיכה בעבודות הבית השונות. טיפלה בלול התרנגולות שהוקם בחצר הישיבה. גם כאשר חלתה התעקשה להכין ארוחה לבעלה וכאשר נהג לומר לה בחיבה 'הלוואי והיית אוהבת אותי חצי מאהבתך לילדנו' הייתה שותקת ומחייכת. במהלך מלחמת העולם הראשונה סייעה בפרנסת המשפחה על ידי תפירת תחתונים וגופיות מבדים ששלח מעיראק בנימין [אח של בעלה] ומכרה אותם לערביי ירושלים.
לאחר רציחת ר' חנוך חסון בי"ח אב ה'תרפ"ט בידי ערבים שערכו טבח ביהודי חברון ישבה עליו "שבעה" בהתאם להוראת בעלה היות וגידל אותה כאב.
בכ"ט סיון ה'תש"ז נפטרה אמה ונטמנה בהר הזיתים בירושלים.
במלחמת העצמאות התגוררה עם ילדיה (אביחיל, מאיר ורות) בישיבת "פורת יוסף" ולאחר הפינוי מהעיר העתיקה עברו להתגורר בשכונת "קטמון". לאחר פטירת בעלה בי"ב חשון ה'תשי"ב עברה להתגורר בשכונת "קרית משה" בסמוך לבתה (אסתר).
חלתה בסוכרת וטרם פטירתה בשנת ה'תש"ם הגיע בנה (מרדכי) לביתה לומר עמה "קריאת שמע" וכשהיא צלולה השיבה את נשמתה ליוצרה.
המידע באדיבות ולזכות
נכדת הצדקת – הגב' נורית ויזר
מחברת הספר "חזן נעים זמירות"