fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביה: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מאוורוטש.
אמה: הרבנית חנה.
בעלה: אדמו"ר רבי שלום דובער מליובאוויטש [הרש"ב].
בנה (היחיד): אדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש [הריי"ץ].
אחיה: ר' שניאור זלמן מרדכי.
אחותה: הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.
סבא: אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל "צמח צדק" (מצד אביה), ר' יעקב ישראל מטשרקס (מצד אמה).
סבתא: הרבנית דבורה לאה (מצד אמה).
נולדה בט"ו טבת ה'תר"ך בליובאוויטש (רוסיה).
בגיל 5 ביקרה עם אביה בבית הסבא (אדמו"ר בעל "צמח צדק") ובאותה עת ביקר גם נכדו – ר' שלום דובער, והסבא (אדמו"ר בעל "צמח צדק") הציע לשדך ביניהם, בי' סיון ה'תרכ"ה נכתבו התנאים וכעבור 10 שנים, במוצאי שבת – י"א אלול ה'תרל"ה נערכה החתונה בעיר אוורוטש (אוקראינה) ועברה להתגורר עם בעלה בעיירה ליובאוויטש (רוסיה).
בשנים ה'תרל"ו וה'תרל"ז נהגה להעתיק מאמרי חסידות שבעלה רשם על דברי תורה ששמע מאביו (אדמו"ר רבי שמואל מליובאוויטש – מהר"ש). כתבה חיבור בשם "מגילת חייו של הרב מליאדי" על מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא"]. בשנת ה'תרס"ט יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת "תומכי תמימים". סייעה רבות לעניים וכאשר מצבה הכלכלי היה דחוק ולא היה ברשותה מטבע העניקה לעניים שהגיעו לביתה פרוסה מהלחם שהיה מיועד לסעודה.
כ – 5 שנים ציפתה לזכות לילדים ולאחר שחמיה (אדמו"ר המהר"ש) פסח עליה כאשר ברך את כל נשות המשפחה בעת הקידוש שנערך בביתו בשמחת תורה שנת ה'תר"ם, שבה לחדרה ופרצה בבכי מרוב עגמת נפש עד שנרדמה. בחלום ראתה יהודי ששאל לפשר הבכי ולאחר שסיפרה לו על המעיק לה, הבטיח לה כי בשנה זו תלד בן אולם הציב בפניה שני תנאים: שתחלק 18 רובל לצדקה מכספה הפרטי מייד לאחר החג ושלא ייוודע על כך לאיש. לאחר שנעלם שב עם שני אנשים, חזר בפניהם על הבטחתו ולאחר ששלושתם ברכו אותה נעלמו. כאשר סיפרה את החלום לבעלה ולאדמו"ר המהר"ש גילה לה אדמו"ר המהר"ש כי השלושה היו אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל ה"צמח צדק", רבי דובער שניאורי [אדמו"ר האמצעי] ורבי שניאור זלמן מליאדי [אדמו"ר הזקן בעל ה"תניא"]. מכרה אחת השמלות שחמיה לא הסכים שתלבש היות ונתפרה לפי מיטב האופנה ולאחר שחילקה לצדקה את כל הכסף שקיבלה נולד בי"ב תמוז בנה היחיד – אדמו"ר רבי יוסף יצחק [הריי"ץ].
בעת שאנשי השלטון הקומוניסטי הובילו את בנה (אדמו"ר הריי"ץ) למאסר נגשה לארון הקודש וכאשר ראשה וחצי גופה שקועים בארון הקודש צעקה במרירות 'ריבונו של עולם... הלא על תורתך ועבודתך נתפס בני יקירי יחידי... עזרני א-לקי ישענו והצילו מיד זדים... יהי א-לקינו עמו כאשר היה עם אבותיו הקדושים... ובטח אל תעזבני ואל תטשני'.
בט' אדר ה'ת"ש הגיע יחד עם בנה (אדמו"ר הריי"ץ) לארה"ב והתגוררה בשכונת "קראון הייטס" שבניו יורק. עקב חולשתה ומצב בריאותה הייתה בהשגחה רפואית צמודה ומחודש חשון ה'תש"ב הייתה רתוקה למיטתה אולם כל יום התפללה שלוש תפילות, אמרה תהילים ולמדה מדרש, אגדה וחסידות. בבוקר שבת פרשת בשלח לפני תפילת שחרית אמרה 'היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת' וכאשר הגיע ל"נשמת כל חי" השיבה את נשמתה ליוצרה כשהסידור מונח בידיה.
הלווייתה התעכבה עד ליום שני ט"ו שבט היות ובנה (אדמו"ר הריי"ץ) שהה בשיקאגו (ארה"ב) וטרם קבורתה הניחו בידיה מעטפה סגורה שהכינה וציוותה לקבור עמה.
בשנת ה'תש"ג ייסד אדמו"ר הריי"ץ על שמה את רשת בתי ספר לבנות "בית שרה".