רבי אברהם חי בן אמוזג
תאריך הילולא: כ''ד כסלו מקום קבורה: ישראל
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikde
אביו: ר' מרדכי.
בנו: מרדכי.
סבא: משה (מצד אביו) אבחבוט (מצד אמו).
מורו: ר' יצחק אבולעפיה (בעל "פני יצחק").

נולד בשנת ה'תר"ך בטבריה (ישראל) ונקרא 'אברהם חי' בהתאם לעצת אחד הרבנים להוסיף את השם 'חי' היות ושני ילדים שנולדו לפניו נפטרו.
צאצא למשפחה מגולי ספרד שהיגרה למרוקו וסבו (משה) ברח ממרוקו לעיר אוראן (אלג'יריה).
בגיל 11 חודשים התייתם מאביו שנסע לבירות (לבנון) לרגל מסחרו וחזר חולה. אמו יחד עם מרת ג'מילה [בתו של ר' יוסף דוד אבולעפיה – אב"ד טבריה, שנישאה לאביו אולם כעבור 10 שנות נישואין שלא נולדו להם ילדים הציעה לו לשאת אישה שנייה], גידלו אותו יחד עם יתומים נוספים שאימצו ולפרנסתן עסקו בתפירה.
שקד על לימוד התורה וניכר בחכמתו ובקיאותו בכל התורה. לאחר שר' חביב חיים דוד סתהון (בעל "תקפו של נס") ור' רפאל חיים משה בן נאים [הרחמ"ן] (בעל "פטר רחם") בחנו את התלמידים ונוכחו כי הינו עולה בידיעותיו על כל התלמידים העבירו אותו לישיבה של תלמידים מובחרים וכעבור זמן היה בקי בכל הפוסקים. על אף גילו הצעיר מונה לדיין בבית הדין בטבריה.
נשא לאשה את בתו של הרב אבולעפיה.
נסע למרוקו כשד"ר [שליח דרבנן] מטעם ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים ובמהלך מסעו נגנבו ממנו חלק מכתבי ידו הכוללים פסקים, קיצור דינים וחידושים על התנ"ך.
בשנת ה'תרס"ח יצא כשד"ר לטורקיה וליוון מטעם קהילת היהודים בטבריה. לבקשת הקהילה היהודית בעיר יואנינה (יוון) החל לשמש כרב הקהילה ובמהלך חודש אחד למד את השפה היוונית. כעבור חודשיים אמו שלחה לו מכתב כי אינה מוחלת לו היות ונודע לה שאשתו ובניו אמורים לעזוב את טבריה ולהצטרף אליו, על כן מייד עזב את העיר על אף הפצרות אנשי הקהילה להישאר לפחות עד חג פסח. בדרכו לנמל נדד בין קהילות היהודים בערי יוון על מנת לאסוף כספים שנתרמו ונדרו עבור קופת "רבי מאיר בעל הנס" וניצל בניסים מהתקפות של יוונים שגילו כי הינו יהודי ופורעים שהתנפלו על בתי היהודים.
בערב פסח שב לארץ ישראל ומונה לאחד מרבני טבריה.
בחודש תשרי ה'תרפ"א הוציא לאור את ספרו "קנה אברהם".
בשנת ה'תרצ"א השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    אברהם בכל (ק)
•    קנה אברהם: על התנ"ך (ק)
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzad
טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בית החיים העתיק ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90
בכניסה העליונה לבית החיים יש לפנות ימינה ולהמשיך כ – 20 מטר בשביל לכיוון ציון רבי אליהו ילוז. הציון נמצא באותה שורה, קבר 6 משמאלו.
(בסמוך ציוני רבי אברהם אביחצירא, רבי אהרן בכור אלחדיף, רבי אליהו ילוז, המקובל דוד ילוז, רבי חיים אלחדיף, רבי חיים יוסף מאמאן, רבי יוסף חיים ילוז, רבי יעקב חי זריהן, המקובל חכם יצחק נח, רבי מכלוף עידאן, רבי שלום הכהן).