חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי שמואל מרבינו מקמינקא
תאריך הילולא: י' אייר מקום קבורה: רוסיה
דרכי גישה

בתו: הצדקת מלכה'לה.
סבא: ר' צבי הירש מקמינקא.
מוריו: ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא, ר' לוי יצחק מברדיטשוב.

שם משפחתו היה "מרבינו" היות והיה חוטר מגזע רבינו הקדוש (ר' יהודה הנשיא). בכל עניין של פסק הלכה שלח אדמו"ר ישראל מרוז'ין לשאול את פיו וכאשר פסק כך הוחלט. השתדל מאוד במצוות הצדקה במיוחד לעניים שתורתם אומנותם, נהג לאחר בתפילת שחרית אולם בעת שהיה אורח בביתו השכים לתפילת השחר בכדי שהאורח יסעד עמו בהקדם בהתאם למשנה: 'והשכמת בית המדרש שחרית וערבית והכנסת אורחים...'
התפרנס בדוחק כרב ומו"ץ בעיר קטנה, כאשר הגיעו ראשי קהילות קמינקא – מירופולי למנותו לרב ואב"ד סירב ואמר: "שמוני נוטרה את הכרמים" בעוד ש"כרמי שלי לא נטרתי" אך לאחר הפצרות רבות ובעידוד מורו (ה"אוהב ישראל" מאפטא), קיבל על עצמו את עול הרבנות ואמר לראשי הקהל כי כעת קהילות אלו נחשבות לכרמו ולכן לא יוכל שלא לנטור אותם. מאות חסידים החלו לפנות אליו ובעת שהיה מקבל פיתקא (קוויטל) נהג לומר: 'מדוע הכריח אותי האפטער רב להיות אחראי לצרות ישראל? מילא, אם כבר שלח אלי אני מברכך שהשי"ת יעזור לך במהרה שלא תבוא עוד לצער אותי' – כך פעל ישועות!
טרם חג הפסח הלך בעצמו לעשירי ואמידי העיר בכדי לגבות מעות חיטין ואמר: 'חז"ל אמרו "גדול המעשה יותר מהעושה" הפירוש הוא, שאם המעשה הוא יותר גדול כגון רב העיר וכדומה אז גם העושה דהיינו הנותן, נענה יותר מפני הבושה'. בנוגע לדרשנים אמר כי כל המוסר דרשה בענייני התורה עליו לחתור לאחת משתי המטרות: בשביל התורה ולמען כבודה – להוסיף נופך כדי שדברי התורה ינעמו ללומדים או בשביל ישראל – להשיב בנים מישראל לאמונה ולהחזירם בתשובה שלימה לאורחות התורה והמצוות אך בשום אופן לא בכדי להתפאר בכישרונותיו הנאומים והלשוניים בפני הבריות.
לאחר שבתו (מלכה'לה) נתאלמנה מבעלה, רכש עבורה דירה בעיר מירופולי, דאג לכל צרכיה, הכניסה לביתו על מנת שתנהל את הבית ופרש מאשתו. למרות פניית אשתו אל הצדיק מאפטא ואל הרוז'ינר בתביעה שישפיעו על בעלה להעניק לה גט, ר' שמואל לא הסכים וטען כי אשתו מגזע קדושים ולא כדאי לגרשה אלא לאחר פטירתה הוא ישב שבעה ימי אבלות אחריה או שהיא תשב שבעת ימי אבלות אחריו אם הוא יפטר קודם.
בתחילת חודש אייר ה'תר"ג ציוה ביום השבת את החזן לומר בחזרת העמידה של תפילת מוסף 'לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש' (נוסח שנוהגים לומר בימים הנוראים) וימים אחדים לאחר מכן עת הגיעו בספירת העומר ל"נצח שבנצח" השיב את נשמתו ליוצרה.
על שמו נקרא בית המדרש בחיפה "בית שמואל".