fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' אריה לייבוש.
אמו: מרת מרים חיה.
אשתו: הרבנית רחל פייגא (בזיווג ראשון), הרבנית רחל דבורה (בזיווג שלישי) ורבקה (בזיווג רביעי).
בניו: מזיווג ראשון – ר' אהרון מצאנז, אדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, אדמו"ר רבי דוד מקשאנוב, אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינובה ור' מאיר נתן. מזיווג שלישי – אריה לייבוש, ר' יצחק ישעיה מטשכויב ואדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט.
בנותיו: מזיווג ראשון – מרים (בעלה ר' משה אונגר מדומברובה), יוטא (בעלה ר' אליעזר ירוחם בארון מקראקא) והרבנית רייצא (בעלה אדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי מהורניסטייפול). מזיווג שלישי – גיטשא (בעלה ר' בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא), טילא (בעלה ר' אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש), נחמה (בעלה ר' יצחק טוביה רובין מצאנז) ופריידל (בעלה ר' אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין).
אחיו: ר' אביגדור מדוקלא ור' משה.
אחותו: איטה (בעלה ר' ברוך נבנזל מווישניצה).
סבא: ר' שמחה הירש (מצד אביו), ר' דוד מטרנוגרוד (מצד אמו).
מוריו: ר' ברוך תאומים פרענקיל (בעל "ברוך טעם"), ר' משה יהושע העשיל אורנשטיין (בעל "ים התלמוד"), אדמו''ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ, ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב.
מתלמידיו: ר' אלעזר מקוזניץ, אדמו"ר רבי יהודה הורוביץ ממיילץ, אדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא, ר' מאיר מדזיקוב (בעל "אמרי נועם"), אדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אדמו"ר רבי שלמה הכהן-רבינוביץ מרדומסק (בעל "תפארת שלמה").
מייסד שושלת צאנז נולד בב' סיון התקנ"ג בעיר טרנוגרוד (גליציה כיום פולין).
מילדותו שקד יומם ולילה על לימוד התורה וכאשר הגיע לגיל 10 נפגש עם ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין] שגילה לו כי יהיה מנהיג ישראל ועל כן לימד אותו איך לקבל 'פתקאות' [כתב פדיון].
מנעוריו החל להתפרסם בחריפותו, בגאונותו ובבקיאותו בש"ס ופוסקים. כאשר נפגש עם אדמו''ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ החל להתקרב לחסידות ולאחר פטירתו נסע לעיתים תכופות אל ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב ואל אדמו''ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא.
בגיל 13 נשא לאישה את בתו של ר' ברוך תאומים פרענקיל מלייפניק (בעל "ברוך טעם") ובמשך כשנה נסמך על שולחנו. התעמק בלימוד ש"ס ופוסקים, בלילות שקד על לימוד תורת הנסתר, במשך שעות נהג לשבת ולחשוב על הקדוש ברוך הוא מבלי להזיז אבר ולפני כל ברכה שאמר רעד מרוב פחד להוציא את שם ה' מפיו. עקב חולי ברגלו היה צולע מעט בכף רגלו השמאלית אף על פי כן התפלל בדבקות ובהתלהבות תוך רקיעות ברגליו למרות הסבל מהפצעים שלא התרפאו. לאחר תפילת מנחה שקד על לימוד התורה בחדרו ורק כשעה לפני חצות הלילה שב לבית המדרש לתפילת ערבית, ישן מעט מאוד והקפיד לטבול במקווה.
הוסמך לרבנות על ידי מורו (ר' משה יהושע העשיל אורנשטיין) וחותנו ובשנת ה'תקע"ז מונה לרב הקהילה ברודניק (פולין).
בשנת ה'תק"ץ החל לכהן כרב בעיר צאנז [נובי סונץ'] (פולין) ואלפי חסידים נהרו אליו. נודע בענוותנותו והתפרסם כבעל צדקה וחסד, למרות שבביתו שרר דוחק כלכלי חינך את בני ביתו להסתפק במועט ואת כל סכומי הכסף העצומים שקיבל מהפדיונות חילק לעניים, ליתומים ולאלמנות, במיוחד השתדל להשיא יתומים ולשמוח בחתונתם. כאשר לא היה ברשותו כסף להעניק לנזקק שהגיע אליו משכן רכוש בכדי לסייע לו וכל בוקר לפני תפילת שחרית חילק צדקה לעניים שהמתינו בכניסה לבית מדרשו. לא חסך מכספו לצורך קיום מצוות בהידור רב, ייסד ישיבה ומכיסו שילם את שכר ראש הישיבה, דרש ללמוד בעיון גם ספרי מוסר ותלמוד בבלי, השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מארצות שונות וטען שרק מי שבקי במסכת שבת בעל פה רשאי לפסוק הלכה בהלכות שבת. נהג לברך על תפוחי אדמה 'שהכל', ערך 'סדר תשליך' בח' תשרי, בסעודת שחרית של ערב יום כיפור ניגן את הפיוט 'אין כא-לוהינו', בשמחת תורה נהג לעלות לקריאת התורה של 'חתן בראשית' ובערב שבת חנוכה הדליק את החנוכייה לפני תפילת מנחה.
לאחר שנולדו לו חמש בנים ושלוש בנות זוגתו נפטרה והתחתן עוד שלש פעמים – בנישואיו בפעם השנייה נשא לאישה את אחות זוגתו הראשונה, בפעם השלישית נשא לאישה את בתו של ר' יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב ונולדו לו עוד 3 בנים ו-4 בנות. בפעם הרביעית נשא לאישה את בתו של ר' אלימלך טארים [נכד של ר' מנחם מנדל מרימנוב]. בחודש ניסן ה'תרל"ג נפטרה אחת מבנותיו בימי עלומיה ובנו (אריה לייבוש) נפטר בגיל 7. בחזרתו מהלוויית בנו שנערכה בשעת בוקר מוקדמת אמר לנוכחים 'אדם שהולך לתומו ולפתע חש במכה חזקה, מסתובב לראות מי הוא המכה אך כאשר נוכח לדעת שזה ידיד נפשו שנתן את המכה כאות אהבה וחיבה, אין ספק שגם אם היה סבור לכעוס על המכה יקבל זאת באהבה וישמח על גלוי החיבה של ידידו. אף אני קבלתי היום מכה איומה וכאשר התבוננתי ממי קבלתי את המכה אמרתי לעצמי – הבורא יתברך שאני כל כך אוהבו הכני, אם כן ראוי שאקבל זאת באהבה ושמחה' מייד החל בתפילת שחרית והכריז בקול 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, שירו לו זמרו לו...'
בחג סוכות שנת ה'תרל"ו הלולב נפל מידו ועליו נפרדו ולמרות שהנוכחים מייד הגישו לו את לולביהם הצטער מאוד. בחודש ניסן חלה ובעת עריכת הקידוש של שבת שינה את הנוסח ואמר 'כי הדלקתי מיטתי והצעתי נרותיי...' ביום רביעי פניו היו להבים ועיניו עצומות, לא הפסיק מדבקותו ובמחשבה צלולה רחש בשפתיו סודות תורה, ייחד ייחודים על כל אבר מאברי גופו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דברי חיים: על גיטין ומקוואות (ק1/ק2)
• דברי חיים: שו"ת (ק1/ק2/ק3)
• דברי חיים: על התורה
התמונות באדיבות K. Bielawski