חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
אדמו"ר רבי חיים זנביל אברמוביץ מרימניץ/ריבניץ
תאריך הילולא: כ''ד תשרי מקום קבורה: ארצות הברית
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
ניו יורק: בית החיים "ויז'ניץ מונסי"
ספרינג וולי
(בסמוך ציון זוגתו-הרבנית פריידה מילכה).
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' משה.
אמו: מרת איטה צפורה.
אשתו: הרבנית שרה (בזיווג ראשון), הרבנית פריידה מילכה (בזיווג שני).
מוריו: אדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמאן [הצדיק משטפנשט], אדמו"ר רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן, ר' יהודה לייב צירלסון, ר' מנחם נחום [יאסער] ליברזון.

נולד בשנת ה'תרנ"ח/ה'תרס"ב בעיר בוטושאן (רומניה).
בגיל שנתיים וחצי נתייתם מאביו‏ ולבקשת אמו הצדיק משטפנשט אימץ אותו. בגיל הנעורים הסתופף בחצרו של אדמו"ר רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן. שקד על לימוד התורה, בגיל 18 ידע בעל פה את כל הש"ס עם פירוש רש"י וקיבל הסמכה לרבנות מר' יהודה לייב צירלסון.
לאחר נישואיו התגורר בקישינב (אז רומניה כיום מולדובה).
בשנת ה'תש"ה עבר להתגורר בעיר ריבניצה (מולדובה) והחל לכהן כאדמו"ר מריבניץ. נהג לערוך צומות ולטבול בנהר גם כאשר נאלץ לשבור מעטה קרח עבה מעל פני המים בימי החורף הקפואים. ישן בקושי שעה אחת ביממה, כל חצות לילה לאחר שלבש שק תחת בגדיו והניח אפר על ראשו ערך 'תיקון חצות' במשך כ – 6 שעות ולעיתים אפילו במשך כ- 12 שעות וכל יום נהג לצאת לטיול רגלי קצר. נודע כבעל מופתים הפועל ישועות ואפילו הגויים העריכו וכיבדו אותו. ניחן באהבת ישראל גדולה ומכל רחבי ברית המועצות הגיעו אליו יהודים לקבל את עצתו וברכתו. על אף האיסור על כל סוג של פעילות יהודית דתית מצד השלטון הקומוניסטי והסכנה הכרוכה בכך נדד מעיר לעיר בכדי לקרב יהודים לשמירת התורה והמצוות, שימש כמוהל ושוחט בסתר. ביום הילולא של רבו – הצדיק משטפנשט, נהג להרבות בנרות לכבודו ואמר כי ביום גדול וקדוש כזה יכולים לפעול ישועות גדולות בנקל.
לאחר פטירת זוגתו (הרבנית שרה) בשנת ה'תשל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. היגר לארה"ב והתגורר במיאמי (פלורידה), בלוס אנג'לס (קליפורניה), בברוקלין (ניו יורק) ולבסוף התיישב במונסי (ניו יורק). בשנת ה'תש"ם נשא לאישה את בתם של ר' חיים סנדר וסימה רחל נוימן (הרבנית פריידה מילכה). הלחין ניגון [ולאחר פטירתו זוגתו כתבה את המילים].
בשנת ה'תשמ"ו חלה בדלקת ריאות חריפה ומאז כמעט שלא דיבר אך המשיך לקבל יהודים שפנו אליו בבקשת עצה או ברכה.
ביום רביעי – אסרו חג סוכות שנת ה'תשנ"ו טבל במקווה טהרה בבוקר ובשובו לביתו השיב את נשמתו ליוצרה.

התמונה באדיבות K. Bielawski