אביו: ר' צבי.
אשתו: הרבנית לאה.
בנו: ר' חיים דוד.

נולד בשנת ה'תרמ"א.
נודע כבקי עצום בחכמת כף היד וחכמת הפרצוף. על מנת להסתיר את מעשיו הניח ספר תהילים פתוח על השולחן בחדר בו קיבל את האנשים הרבים שנהרו לקבל את עצתו וברכתו ורק לאחר חצות לילה שקד על לימוד גמרא ותורת הנסתר.
נשא לאישה את בתו של ר' אברהם הכהן. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגורר ביפו.
עבר לירושלים והתגורר בשכונת "מקור חיים". בתקופת מלחמת העולם השנייה ערך צומות ותפילות לביטול גזירת השואה ועל כן סבל מחולשה בלבו והגיע לסכנת חיים, זוגתו שהבחינה במצבו הנואש יצאה לזעוק לעזרה וכאשר חזרה לבית ראתה כי חל שיפור ניכר במצבו וגילתה כי אליהו הנביא הגיע לבקרו וניחם אותו כי הגויים לא יפיקו את זממם ועוד יגיעו ימים טובים לעם ישראל והמוני יהודים יעלו לארץ ישראל.
לפרנסת ביתו עבד כקבלן בנין בשכונת תלפיות בירושלים, אירגן תפילת מנחה באתרי הבנייה ושיתף את כל העובדים, התייחס לכל העובדים בחיבה ובכל יום שישי לקראת חצות היום הפסיק את כל עסקיו והחל בהכנות לקבלת השבת.
בשנת ה'תרצ"ב חלתה זוגתו וכאשר התבונן בכף ידה ראה כי נותר לה זמן מועט לחיות, מייד הרהר בתשובה, התוודה, חילק כסף לצדקה והתפלל בתחינות לביטול הגזירה. כאשר סיים להתפלל הביט שוב בכף ידה וראה שהוסיפו לה עוד 10 שנים לחיות. זוגתו אכן החלימה וכעבור 10 שנים שוב חלתה, כשהביט בכף ידה ראה כי סופה קרוב ושוב חילק צדקה והתפלל בתחינות לרפואתה. כאשר סיים להתפלל ראה בכף ידה כי ניתנו לו עוד 10 שנים לחיות. כעבור 10 שנים שוב חלתה אך הפעם אמרה לו זוגתו כי שערי שמים נעולים בפני תפילותיו היות והגיע זמנה להיפטר מהעולם, אף על פי כן התפלל וחילק צדקה לרפואתה אולם בליל שבת י"ח אלול ה'תשי"ג השיבה את נשמתה ליוצרה.
בשנת ה'תשל"ד השיב את נשמתו ליוצרה.