אביו: ר' ישראל יצחק.אמו: מרים גיטל.אשתו: מרת חיה חוה (בזיווג ראשון), מרת שרה גיטל (בזיווג שני).בניו: מזיווג ראשון – ר' אהרן אלימלך, ר' מאיר יהושע (בעל "כור המבחן"). מזיווג שני – ר' אברהם יצחק, בנימין, יעקב וישראל מרדכי.בנותיו: מזיווג ראשון – הייזל (בעלה ר' שלמה זאב יוסף גלאס) ושרה (בעלה ר' ישראל זוקר). מזיווג שני – ברכה (בעלה שמעון ראהר), חנה (בעלה משה הדלר), לאה (בעלה משה יצחק רייכלר) ורבקה (בעלה ברוך אלברט).סבא: ר' יעקב קופל (מצד אביו), ר' אלימלך (מצד אמו).מורו: ר' צדוק הכהן מלובלין.
נולד בי"א חשון ה'תר”ך בסקראצ'ב (פולין) והינו צאצא לרבי יהודה חסיד.מילדותו שקד על לימוד התורה ונודע כעילוי מסקראצ'ב. לאחר שהיה בקי בתלמוד הבבלי ובהלכות התעמק בלימוד השפה העברית. בגיל 16 הוסמך על ידי הרב הראשי המקומי (ר' מרדכי זאב) לפסוק בשאלות הלכתיות בעת היעדרותו מהעיר.בגיל 17 נשא לאישה את בתו של ר' שלמה אלימלך ועבר להתגורר בסמוך לחותנו בעיר טארלו (פולין). לפרנסת ביתו ניסה לעבוד כסוחר עורות ופתח עסק לממכר ברזל אולם לאחר שהמפעל נשרף קיבל הסמכה לרבנות והחל לכהן כרב הקהילה היהודית בטארלו. ייסד ישיבה קטנה והתפרסם בכל פולין בכינוי "הרב מטארלו". התפרנס ממכירת שמרים, מלח ונרות ובשנת ה'תרמ"א נולד בנו הבכור (ר' אהרן אלימלך) בעיירה לודז' (פולין).בגיל 25 לערך מונה לאב"ד [אב בית דין] בטארלו ונולד בנו השני (ר' מאיר יהושע).בז' כסלו ה'תרמ"ו נפטרה זוגתו ובשנת ה'תרמ"ח נשא לאישה את בתו של ר' יצחק גרינברג והתגורר בלובלין (פולין). בשנת ה'תר"ן הוסמך לרבנות על ידי ר' יחיאל מאיר הלוי ובשנת ה'תרנ"א הוסמך לרבנות על ידי ר' שניאור זלמן (בעל "תורת חסד") שמינה אותו לדיין בבית הדין שלו. על מנת לעבור את הבחינות הרשמיות ולקבל הכרה כרב מוסמך מטעם השלטון למד את השפה הרוסית ועל כן סבל מהתנכלויות מצד חסידים. לאחר שר' שניאור זלמן עלה להתיישב בירושלים בקיץ ה'תרנ"ב החליט לעבור לוורשה (פולין), מונה לרב בית הכנסת סקרנוביץ ולדיין בבית הדין המקומי. בשנת ה'תרנ"ח הוסמך לרבנות על ידי ר' זיינביל קלפיש.נודע בבקיאותו בחכמת הרפואה, תרגם את ספר ה"זוהר" מארמית לעברית ולקראת סוף שנת ה'תרס"ה הוציא לאור את הספר "שערי זוהר תורה" וכתב את פירוש "זיו הזוהר" שעורר מחלוקת בעולם הרבני.בכ"ב אייר ה'תרס"ז נפטר בנו (יעקב) בגיל 10 ובשנת ה'תרס"ט עבר להתגורר בלודז' (פולין).בתחילת שנת ה'תרע"ד היגר לטורונטו (קנדה) וכיהן כרב קהילת היהודים יוצאי פולין "בית יעקב". בתחילת שנת ה'תרע"ז ייסד את "תלמוד תורה פולני" וכעבור שנה נרכש מבנה נוסף בכדי לקלוט את התלמידים הרבים ושמו שונה ל"תלמוד תורה עץ חיים". בשנת ה'תרע"ט עבר להתגורר במונטריאול (קנדה), ייסד בית דין רבני וכיהן כראב"ד [ראש אב בית דין] וכרב הראשי של "איחוד הקהילות היהודיות של מונטריאול". בתחילת חודש חשון ה'תרפ"ג הקים יחד עם ר' הירש כהן את "מועצת הרבנים" של ועד הקהילה היהודית ומונה לסגן נשיא 'ועד הרבנים' במונטריאול למשך חודשים אחדים. יחד עם ר' יהושע הלוי הירשהורן ושבעה שוחטים ובשיתוף אגודת הקצבים הקים בתחילת אדר ה'תרפ"ג מערכת כשרות ולאחר ישוב המחלוקת בעניין השחיטה בט"ו כסלו ה'תרפ"ו מונה שוב לסגן נשיא 'ועד הרבנים' במונטריאול.ביום רביעי ה'תרצ"ו השיב את נשמתו ליוצרה.מספריו:• אלופי יהודה: שו"ת• אליהו הנביא• גורל העשיריות• דברי הימים אשר לשלמה המלך עליו השלום• דרשה צמר ופשתים: הלכות כלאי בגדים• וזאת ליהודה: על התורה• חושן המשפט (ק)• חכמת שלמה המלך: מדרשים• ידות נדרים: על מסכת נדרים (ק)• יחוה דעת (ק)• מאור החשמל (ק)• מקוה יהודה: בנית מקוה פרטי• נפלאות הזהר• נפלאות מהר”ל מפראג• סדר הפרוזבול• סדר הקפות• עטרת תפארת: בעניין בר המצוה• פרי יהודה: חידושים ופירושים על התורה• קריאה הקדושה: הלכות ומנהגי קריאת התורה• רפאל המלאך• רפואת הנפש ורפואת הגוף• שערי זהר תורה• שפתי צדיקים (ק)• תפארת המהר"ל משפולי
התמונות באדיבות מר אהרון ברודי