fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
אביו: ר' אשר.
אמו: הנדלין.
נולד בשנת ה'רכ"ח/ט בעיר נוישטאדט (גרמניה) וניתן לו הכינוי "אשכנזי" היות ונולד באשכנז [גרמניה].
יומם ולילה שקד על לימוד התורה, העמיק בדקדוק ספרי המקרא והתפרסם בכושר תבונתו ובחכמתו גם בעיני חכמי הגויים שכינוהו "אליאס [אליה] לוויטה".
בשנת ה'רנ"ב אמו נפטרה.
בשנת ה'רס"ד לימד בבית המדרש הגדול בעיר פדובה (איטליה) ולתועלת תלמידיו כתב ביאור על ספר "המהלך" של המדקדק ר' משה, בשנת ה'רס"ח הביאו לדפוס ובענוותנותו לא הזכיר את שמו עליו. בעקבות הסתערות פורעים על העיר נאלץ בשנת ה'רס"ט לברוח ללא כל רכוש מפדובה לוונציה (איטליה) ומשם המשיך לרומא (איטליה). נפגש עם החשמן [קרדינל] אג'ידיו דה ויטרבו [אנטוניני] שהציע לו להתגורר בביתו על מנת ללמדו את השפה העברית וספרי קודש ולמרות שחכמי דורו יצאו בביקורת נגדו על שהינו מלמד את התורה לקרדינל, עבר עם משפחתו להתגורר בביתו במשך כ – 13 שנים וטען כי לא עבר על דברי חכמים ולא לימד את סודות התורה. הקרדינל לימד אותו חכמות שונות, מדעים ואת השפה היוונית ובהתאם לעצתו כתב ספר על חכמת הדקדוק. אחת הסיבות שקרא לספרו "הבחור" היות וכונה "אליהו בחור" ובשנת ה'רע"ז הביאו לדפוס וכן את ספרו "הרכבה" אודות מילים המורכבות מבניינים שונים. בשנת ה'רפ"ה החל בכתיבת ספר אודות דקדוק השפה הארמית אולם בעקבות פרעות האיכרים ברומא שוב נאלץ לברוח ללא כל רכוש ועבר להתגורר בוונציה.
לבקשת הכומר פוילוס פאגיאוס עבר בשנת ה'ש' להתגורר בעיר איזני [בסמוך לעיר אולם] (גרמניה) בכדי להגיהה את הספרים המודפסים בבית הדפוס שלו.
לאחר 20 שנה של עמל בכתיבת "ספר הזכרונות" שלח להדפיסו בעיר פאריז (צרפת) אולם מסיבות שונות לא יצא לאור וחכמי דורו שיבחו אותו על היותו הראשון אשר גילה חידושים על הנקודות והטעמים אחרי חתימת התלמוד. סרב להזמנת מלך צרפת לעבור להתגורר בפאריז על מנת ללמד באוניברסיטה המקומית ובשנת ה'ש"ב שב לזוגתו שנותרה להתגורר בוונציה.
החל בהעתקת חמישה חומשי תורה, ספר תהילים, חמש מגילות והפטרות ללשון אשכנז. כתב את ספר איוב בצורת שיר, חיבר בלשון אשכנז סיפור בחרוזים אודות דוכס 'בבא' שגלה מארצו נלקח בשבי וניצל וקרא לספר "הבבא". כתב השגות על ספר "מקנה אברהם"
(לר' אברהם הבלמסי), הגהות לספר "מכלול" של הרד"ק [
רבי
דוד
קמחי], לספר "השרשים" של הרד"ק עם נימוקיו והגהותיו ולספר "צחות" לראב"ע [
רבי
אברהם א
בן
עזרא]. הגיהה ופירש את החרוזים על מספר האותיות שבתורה לר' סעדיה גאון וכתב שירים שבאחדים מהם הלל את הספרים המוגהים על ידו
[לקריאה].
כל בניו נפטרו בחייו ואחת מבנותיו נישאה אולם שמו של בעלה אינו ידוע.
בשנת ה'ש"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• המלים
• התשבי
• חכמת המזלות
• טוביה
• לוחות פעלים
• מדרש מלין: ביאור מילות זרות וקשות בתרגומים ארמיים
• פרק שירה [פרקי אליהו] (
ק)
• שמות דברים