fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
בתו: ברוריא (בעלה ר' מאיר בעל הנס).
תנא מהדור השלישי לתנאים – אחד מעשרה הרוגי מלכות.
כיהן כראש ישיבה גדולה בעיר סיכנין (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ב/ב'). עסק בגמילות חסדים ושימש כגבאי צדקה (תלמוד בבלי עבודה זרה י"ז/ב').
היו לו שני בנים ושתי בנות.
לאחר שהרומאים אסרו על לימוד התורה המשיך ללמד תורה בגלוי ולהקהיל קהילות ברבים. 'מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו לפני השופט ושאלו אמאי עסקת בתורה, השיב – כאשר ציווני ה' א-להי. מייד גזרו עליו לשרפה [היות והיה הוגה את השם המפורש באותיותיו] ועל אשתו נגזר שתיהרג [היות ולא מיחתה בו], על אחת מבנותיו גזרו לישב בקובה של זונות ובנו שנתפס לליסטות נהרג על ידי המלכות' (תלמוד בבלי שמחות סוף י"ב).
ביום שישי הועלה ר' חנינא על המוקד. הרומאים לעגו לבקשתו להמתין עד שיעשה קידוש לכבוד שבת, 'כרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גווילין נשרפין ואותיות פורחות' (תלמוד בבלי עבודה זרה ח'/א'). ביקשו שיפתח את פיו על מנת שימות מהר יותר אמר: 'מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני'. הצדיק עליו את הדין ואמר 'הצור תמים פעלו' אשתו אמרה 'א-ל אמונה ואין עוול' ובתו אמרה 'גדל העצה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי...'.
לשאלת התליין שהתפעל מגדלות נפשו אם יביאו לחיי עולם הבא באם יסלק את הספוגין של צמר מעל ליבו ויזרז את מיתתו, השיב בחיוב ונשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת, נטל את הספוגין, השליך עצמו באש ונשרף יחד עם ר' חנינא. יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא.
'רבי חנינא בן-תרדיון אומר: שניים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: ובמושב לצים לא ישב. אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל-רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. אין לי אלא שניים, מנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר, שנאמר: ישב בדד וידום כי נטל עליו' (אבות ג'/ב').
ישנן דעות שונות בנוגע ליום פטירתו:
לפי ספר יוחסין – כ"א סיון שרפו את ר' חנינא בן תרדיון ואחריו לר' ישבב הסופר.
לפי שולחן ערוך – כ"ה סיון נהרג ר' ישמעאל ורשב"ג ור"ח סגן הכהנים, כ"ו בו נשרף ר"ח בן תרדיון.
לפי עמק המלך – נראה שנהרג קודם ר' ישמעאל בן אלישע.
לפי מגילת תענית – כ"ז סיון.