מורו: אליהו הנביא.

היה גר צדק מאדום, מצאצאיו של אליפז [נכדו של יצחק אבינו].
שימש כמנהל משק ביתו של אחאב המלך.
הינו אחד מ-4 צדיקים שהעידו עליהם מן השמים שהוא ירא א-לקים, כאשר אחאב בא בטענה אל עובדיה כי אין הברכה שרויה בביתו בעבורו כמו שהיה עם יעקב בעת ששהה בבית לבן ועם יוסף בבית פוטיפר יצאה בת קול והכריזה: "ועובדיהו היה ירא את ה' מאוד..." (סנהדרין ל"ט א').
סייע ל-100 נביאים להימלט מאיזבל [אשת אחאב] שהרגה את כל נביאי האמת. החביאם בשתי מערות 50 נביאים בכל מערה וסיפק להם מים ומזון, בזכות מעשה זה זכה לרוח נבואה. היות והיה עני מרוד ולא רצה לקחת מנכסיו של אחאב שהיו גזולים על מנת להאכיל את 100 הנביאים לווה כסף מבנו של אחאב [יהורם] ולאחר הסתלקותו הגיעו לבית אשתו חיילי המלך [יהורם] ואיימו לקחת את שני ילדיו כעבדים ליהורם אם לא ישולם החוב שהותיר עובדיה. אחד מתוך 100 הנביאים שהסתיר עובדיה היה אלישע הנביא וכאשר שמע על כך יעץ לה לשאול כלים, למזוג לתוכם את מעט השמן שיש בביתה יעשה לה נס והשמן יזרום כמעיין עד שיגמרו הכלים ואז תוכל למכור את השמן, להחזיר את החוב ולחיות בנותר.
טרם פטירתו חלה ואמר לאשתו כי הקדוש ברוך הוא הבטיח לו לדאוג לפרנסת שני ילדיו ולאלמנתו.
ניבא על מפלת מלכות אדום בביאת משיח צדקנו.