fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: ר' מנשה.
אמו: שמחה.
אשתו: תופחא מלכה.
בניו: ר' רפאל, ר' שלום [ראש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה].
בתו: שולה [שולמית].
אחיו: ר' יוסף, נעים.
מוריו: ר' אברהם דנגור, ר' יוסף חיים (בעל ה"בן איש חי"), ר' שמעון אהרן אגאסי (בעל "בני אהרן").
מתלמידיו: ר' יחזקאל עזרא דורי [אבו מעתוק].
נולד בשנת ה'תרמ"ו בבגדד (עיראק) למשפחה המיוחסת עד יחזקאל הנביא.
מילדותו ניכר בכוח פיזי רב ובגיל 12 כבר הנהיג חבורת נערים יהודים וגויים הגדולים ממנו בגילם. בגיל 14 נחרד בראותו את ר' יוסף חיים (בעל "בן איש חי") ברחוב העיר ומייד שב לביתו, גילח את שערו הארוך החליף את בגדיו ורץ לביתו של ר' יוסף חיים. השמש דחה אותו להגיע למחרת אך ר' יוסף חיים ביקש את משמשו לרוץ לקרוא לו ושוחח עמו ארוכות. לאחר שיצא מביתו של ר' יוסף חיים התנתק לחלוטין מחבריו, שינה את מלבושיו והחל ללמוד בבית המדרש "בית זילכה". האזין לשיעורים כשהוא יושב כל העת בתענית דיבור ועל כן לא ידעו על גדולתו אולם לאחר שר' יוסף חיים ביקר בשנת ה'תרס"ה בבית המדרש ושמע מראש הישיבה (ר' אברהם דנגור) כי אינו משתתף כלל במהלך השיעורים שוב הזמינו לביתו וציווה עליו להשתתף בשיעורים. כאשר חזר לבית המדרש החל להשתתף בשיעורים והדהים את חבריו ואת ראש הישיבה שנוכחו להכיר בעומק הבנתו ובגאונותו. נמנה על הבודדים שהורשו לבקר את ר' יוסף חיים בכל עת וללא קבלת אישור מוקדם. על אף גילו הצעיר והיותו רווק הסכים ר' שמעון אגסי ללמוד עמו כל לילה מחצות עד עלות השחר את תורת הנסתר. במהלך כל היום אכל כשתי פרוסות לחם בלבד ושתה כוס תה, נודע בצניעותו, בענוותנותו ובנועם הליכותיו. השתדל להסתיר את מנהגיו ודרכו בקודש וברוב קדושתו גרם לאנשים שראוהו מתהלך ברחוב לחזור בתשובה.
ביום שלישי י"ב אב ה'תרפ"ד קהל גדול מתושבי בגדד ליווה אותו עד העיר פלוג'ה ונפרד ממנו בדמעות ובכאב עת עלייתו לארץ ישראל. התיישב בירושלים והתגורר בקטמון הישנה. למד בישיבת "פורת יוסף" ולאחר פטירת ר' סלמאן אליהו החל לכהן כראש ישיבת המקובלים "עוז והדר". הודה לאחיו הבכור (נעים) שנשאר להתגורר בעיראק על רצונו לשלוח לו מידי חודש תמיכה כספית והסביר לו כי הוא מסתפק במשכורת שמקבל מהישיבה.
כאשר יהודי עיראק החלו לעלות לארץ ישראל הגיע יחד עם ר' בן ציון חזן ור' סלמאן מוצפי למעברות בהן התיישבו העולים בכדי לעודד את העולים ולסייע ככל האפשר בגשמיות וברוחניות.
שניים מבניו נפטרו בילדותם. הקפיד מאוד בכשרות המאכלים ועל כן לא אכל בשר משחיטה המונית אלא רק משחיטה מיוחדת אצל קצב ירא שמים. כיהן כראש ישיבת המקובלים "פורת יוסף" עד יומו האחרון וזכה לתואר 'זקן הרבנים המקובלים'.
כל יום נהג להיכנס בשעות הצהריים לחדרו של ר' סלמאן מוצפי בבית הכנסת "אהל רחל" ולשוחח עמו בביאורים ובחידושים בתורת הסוד. באחד מימי חודש אלול ה'תשט"ז הגיע במפתיע לביתו של ר' סלמאן מוצפי וביקשו להבטיח לו להשיא בבוא העת את בתו (לאה) עם בנו (ר' רפאל) וכשבועיים לאחר מכן ביום שבת קודש ה'תשי"ז השיב את נשמתו ליוצרה.