אביו: יצחק.
אמו: עזיזה.
בניו: אברהם, ר' דוד, המקובל רבי יוסף חיים, ר' שאול ור' שלמה.
מוריו: ר' יוסף חיים, ר' שמעון אגסי.

נולד בשנת ה'תרל"ה בבגדד (עירק).
למד מר' יוסף חיים (בעל "הבן איש חי") לצום משבת לשבת. כאשר השמועות בקרב תלמידי החכמים אמרו כי מידי בוקר מגיע אליהו הנביא לביתו של ר' יוסף חיים ויחדיו לומדים את תורת הנסתר שילמו כסף לר' יהושע על מנת שיבדוק אם נכון הדבר. ר' יהושע המתין בשער עד שהבחין שמישהו נכנס ומייד נכנס אחריו, דילג את המדרגות ארבעה ארבעה בריצה על מנת לתפוס את אליהו הנביא, אך ר' יוסף חיים יצא אליו וצעק: 'יהושע מה אתה עושה פה?' ר' יהושע אזר אומץ והשיב כי בא לראות את אליהו הנביא. ר' יוסף חיים שהיה עניו וצנוע ולא רצה שהדבר יתגלה, ביקשו ללכת ואמר שאין בימינו אליהו הנביא. ר' יהושע אמר ששמע קולות אולם ר' יוסף חיים השיב: 'אתה מדמיין לך'.
בשנת ה'תרס"ג עלה לארץ ישראל עם זוגתו, בנם הבכור, בתו ואמו וגדולי חכמי בגדד כשבראשם ר' יוסף חיים (בעל "בן איש חי") ליוו אותו. התיישב בירושלים ויחד עם המקובל חכם אפרים זילכה הכהן והמקובל רבי סלימאן אליהו התעמק בלימוד תורת הקבלה בישיבת "שושנים לדוד". סייע למקובל רבי סלימאן אליהו בהוצאת ספרו "כרם שלמה" על ידי השלמת הקטעים החסרים והקשים לקריאה מתוך כתב היד, היות וזכר בעל פה את אשר למדו יחדיו וידע בעל פה את כוונות הסידור.
בנו (אברהם) חלה ונפטר בגיל 9.
כיהן כרב בשכונת בקעה בירושלים. היה זריז ביותר ואף סמוך לגיל 100 עלה מדרגות בקפיצות של כל ארבע מדרגות יחדיו.
ביום שבת שנת ה'תשל"ג השיב את נשמתו ליוצרה.