fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: אביו: ר' נח.
בניו: ר' אהרן ואדמו"ר רבי נח מלכוביץ.
מוריו: ר' ברוך ממז'יבוז', ר' שלמה מקרלין.
מתלמידיו: ר' ישראל [גאב"ד איווניץ].
נולד בשנת ה'תק"ב.
ייסד את חסידות לכוביץ. חי בעוני ולעיתים לא נמצא בביתו פת לחם אך נודע לכל במדרגתו הגבוהה מאוד באמונה וביטחון בה' וגם בעת שהובילו אותו למאסר עקב מלשינות יחד עם אדמו"ר רבי שניאור זלמן (בעל ה"תניא"), הלך בשמחה גדולה.
נהג לומר כי הדאגה היחידה שמותר לאדם להיות שרוי בה הינה הדאגה על כך שהוא מודאג.
התפלל בהשתפכות הנפש ורבים באו לחזות בו בעת שהתפלל. באחד מביקוריו בעיר לבוב (אוקראינה) אמר כי יש ציפור המזמרת את שירתה לה' עד שמרוב התלהבות נתפקע גופה, אם כן איזה ערך יש לתפילתו שהרי הוא נשאר שלם ובריא. למחרת התקדש ונטהר ובעת שהתפלל בכוחות על אנושיים מגודל התלהבותו נסדקה ריאתו והרופאים התייאשו מלטפל בו, אך ה' שלח לו רפואה.
נודע כבעל צדקה ובפרט לעניי ארץ ישראל הפריש צדקה לפני התפילה ולאחריה, לפני הלימוד ולאחריו וכן לפני אכילתו ולאחריה. אסף כספים גם מחסידיו ושלח לאדמו"ר רבי אברהם הכהן [כץ] מקאליסק – ראש החברה החסידית בארץ ישראל.
זמן רב טרם חג הסוכות נהג לאסוף בדים ומחיצות ובהגיע החג חילקם לבניית סוכות.
בשנת ה'תק"ע השיב את נשמתו ליוצרה.