רבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקה

חברי MyTzadikהרשמה חינם!

לצורך אימות אנושי יש לסמן

תאריך הילולא: כ''ט שבט מקום קבורה: ישראל

דרכי גישה

ירושלים: הר הזיתים.
גוש: הנביאים תת חלקה: ז שורה: 5 מספר: 14

אביו: ר' משה.
אמו: מרים.
אשתו: מרת גיטל.
בניו: ר' אליעזר יהודה, ר' משה.
חתניו: ר' יצחק אייזיק שר, ר' משה מרדכי אפשטיין.
מורו: ר' שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם").
מתלמידיו: ר' איסר זלמן מלצר, ר' אלעזר מנחם מן שך, ר' יעקב קמנצקי, ר' משה מרדכי אפשטיין, ר' נפתלי צבי טראפ.

ר' נתן צבי המכונה "דער אלטער" [הסבא] נולד בשנת ה'תר"ט בראסיין (ליטא).
בילדותו התייתם מהוריו, גדל בבית דודו בוילנה (ליטא) ובגיל 15 החל להתפרסם כעילוי וגדול בתורה.
נשא לאישה את נכדתו של ר' אליעזר גוטמן (אב"ד קלם), נסמך על שולחן חותנו והסתובב בעיירות הסביבה למסור דרשות. בסיום דרשתו בעיר מולדתו מסר לו רב העיר (ר' אלכסנדר משה לפידות) מכתב המופנה אל "הסבא מקלם" בעקבותיו החל "הסבא מקלם" לקרבו ולהדריכו בשיטת המוסר. בשנת ה'תרל"ו עבר יחד עם רבו לעיירה גרובין ולאחר מכן המשיך לסלבודקה (ליטא) בשנת ה'תרמ"ב הקים את ישיבת "כנסת ישראל" [ע"ש ר' ישראל סלנטר] ומינה את טובי התלמידים שבליטא כר"מים ומשפיעים מוסריים. בשנת ה'תרנ"ז הקים ישיבה נוספת בסלוצק אליה שלח חלק מתלמידי הישיבה בסלבודקה. בעקבות מחלוקת שפרצה בישיבה בסלבודקה בנוגע ללימוד שיטת המוסר הקים ישיבה חדשה "כנסת ישראל סלבודקה" אליה עברו מיעוט מהבחורים, במהלך השנים מספר התלמידים גדל אך בשנת ה'תרס"ה שוב פרצה מחלוקת בנוגע ללימוד המוסר אשר ניזונה גם מניסיון המהפכה נגד הצאר והגיע עד לאיום על חייו של ר' נתן צבי אם לא יעזוב את הישיבה. לאחר דיכוי המרד שינה ר' נתן צבי את יחסו כלפי התלמידים ובמקום להחמיר ולהקפיד החל להתייחס אליהם ברוך, לעודדם ולהדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לעשות את רצון הבורא.
במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר לגרמניה וישב במאסר כחצי שנה עקב נתינותו הרוסית לאחר ששוחרר הצטרף לחתנו (ר' משה מרדכי אפשטיין) במינסק (בלארוס) בה הקימו מחדש את הישיבה. כאשר המלחמה הגיע למינסק עברו עם הישיבה לקרמנצ'וג (אוקראינה) ובשנת ה'תר"ף שבו לסלבודקה. הישיבה החלה לפרוח אך כעבור כ – 4 שנים בעקבות החוק הליטאי לגייס לצבא תלמידים מישיבות בהן לא ילמדו לימודי חול כלליים, החליט ר' נתן צבי לעלות לארץ ישראל יחד עם תלמידיו ורבני הישיבה ולהשתקע בחברון.
בשנת ה'תרפ"ה עלה לארץ ישראל וזמן קצר לאחר מכן נפטר בנו (ר' משה), בתחילת שנת ה'תרפ"ז עבר להתגורר בתל אביב עקב הקור בחברון שהזיק לבריאותו אך חוליו גבר עליו ובחודש שבט השיב את נשמתו ליוצרה.