fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' ח'דורי.
אמו: הרבנית דינה.
אשתו: רג'ינה (בזיווג ראשון), תפחה (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – יוסף חיים וראובן.
בנותיו: מזיווג ראשון – רחל [רשל] (בעלה אליהו בודק) וסרפין [סרח] (בעלה צדיק עובדיה).
אחיו: סלמאן ועבדאללה רפאל.
סבא: סלימאן (מצד אביו), גבריאל (מצד אמו).
מוריו: ר' דוד עבדאללה סופר, ר' יחזקאל עזרא אליה, ר' יצחק ששון, ר' שלמה לנייאדו, ר' שמעון אהרן אגאסי.
מתלמידיו: ר' אהרון דורי, ר' יוסף דורי, ר' סלימאן מאיר, ר' צאלח נקאר.
נולד בשנת ה'תרמ"ח/ה'תרנ"א בבגדד (עירק). שם משפחתו 'חזן' היות ואביו וסבו שימשו כחזנים בתפילות וכן סבא רבא שלו – הפייטן ר' עבדאללה ח'דיר שחיבר שירי קודש אשר נאספו בקובץ "עלמות שיר".
למד בישיבת "חכם יצחק" שבראשה עמד ר' יצחק ששון, התפרסם כגאון בהיותו בגיל 12 בלבד ולעיתים ר' שמעון אהרן אגאסי התייעץ עמו בענייני הלכה.
נשא לאישה את בתם של סאלם ופרחה למשפחת צאייע' [פירושו - צורף] ונולדו להם ארבעה ילדים. בשנת ה'תר"ץ לערך, זמן קצר לאחר שילדה את בנם החמישי וטרם הגיעה לגיל 30 נפטרה וכעבור כשנה נפטר גם הבן החמישי. לאחר פטירת זוגתו נשא לאישה את בתם של ר' יחזקאל והרבנית לולו אולם לא נולדו להם ילדים.
לאחר שעבר לישיבת "מאיר אליהו" החזיק במפתח חדר הספרים של הישיבה ונהג להסתגר בחדר זה ולהתעמק בלימוד התלמוד ומפרשיו ובמיוחד בספרי שו"ת [שאלות ותשובות] ופוסקים. למד בבית המדרש "בית זילכה" ושקד כל יום במשך ארבע שעות יחד עם המקובל ר' סלמאן מוצפי על לימוד התלמוד הבבלי וראשונים. נודע כבעל זיכרון מופלא ובקי גדול בהלכה, בספרות הרבנית ובקבלה. שימש כראש רבני בבל והסמכות התורנית של חכמי בגדד לאחר פטירת ר' יוסף חיים (בעל "בן איש חי"), השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו, מסר שיעור יומי בגמרא, רמב"ם ועוד בישיבת "מאיר אליהו" ובשבתות מסר שיעורים בהלכה בבתי הכנסת. נודע ביושרו, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ורבים נהרו אליו לקבל את עצתו ולבקשו לבחון את ילדיהם בלימודיהם התורניים.
בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל והתגורר בדירת מרתף ברחוב יוסף בן מתתיהו בשכונת מקור ברוך בירושלים וכעבור זמן מה עבר לדירה ברחוב אלפנדרי באותה שכונה. התפלל בבית כנסת "אוהל רחל" וכל שבת נהג למסור שיעורים בבית הכנסת. הקפיד להתפלל תפילת שחרית בנץ, כל יום למד בכתבי האר"י ובספרי קבלה וכתב עליהם הגהות והערות. עודד את הילדים לשקוד על לימודיהם. לאחר שבדק וחקר את כל הפרטים הטכניים וההלכתיים יחד עם ידידו (ר' סלמאן מוצפי) החליט על איסור השימוש בחשמל ביום השבת. כאשר הבחין שלא מקפידים על שמירת המצוות התלויות בארץ כתב בשנת ה'תשי"ד את הקונטרס "חובת הארץ" וכן את הספר "לוח עולמי" בו קבע בין היתר את זמן עלות השחר. בצניעותו המופלגת ובענוותנותו לא רצה למלא תפקיד רשמי, חי מקצבה זעומה של המועצה הדתית ולא הסכים לקבל משכורת חודשית.
ביום חמישי שנת ה'תשל"ב השיב את נשמתו ליוצרה והמקובל ר' סלמאן מוצפי בחר עבור ידידו את מקום הקבורה בהר המנוחות בירושלים.
מספריו:
• חובת הארץ
• לוח עולמי
• מעשה ניסים
תמונת הצדיק והמידע באדיבות משה ש. שבת מחבר הספר "ישיבות בגדד"