אביו: ר' אברהם.
בניו: ר' גרשון ור' ישראל.
מוריו: ר' אליהו הלוי הזקן מקושטא, ר' יהודה מינץ מפדובה.

נולד בשנת ה'ר"י לערך בקושטא (טורקיה).
שקד על לימוד התורה ונודע בבקיאותו בתלמוד, בספרא, ספרי, מכילתא, תוספתא ומדרשים וכן באסטרונומיה, הנדסה, מתמטיקה ובשפות –  ערבית ויוונית.
לאחר פטירת ר' משה אליהו קפשאלי בשנת ה'רנ"ה מונה במקומו כרב ראשי של טורקיה והיה האחרון שכיהן כ"חכם באשי". השיב לשאלות שהופנו אליו מארצות שונות, ביטל את החרם שהוטל על לימוד תורה לקראים אולם אסר חיתון עמם. ניחן באהבת ישראל גדולה ומאוד כיבד תלמידי חכמים, על אף טרדותיו המרובות בענייני הכלל הקפיד כל יום למסור שיעור לתלמידיו הן בתלמוד הבבלי והן בחכמות כלליות כפי רצון כל תלמיד. כל יום לאחר תפילת ערבית למד עם תלמידיו במשך כשעתיים הלכות הרי"ף [רבי יצחק אלפסי] עם פירוש הר"ן [רבי ניסים] ולאחר מכן כתב את פירושו על רש"י [ר' שלמה ירחי].
התחבב על אנשי הקהילה היהודית ואנשי השלטון הטורקי, מונה ליועץ הסולטאן וישב לימין השופט המוסלמי והשופט הנוצרי על מנת לדון בדיני היהודים שהובאו לבית המשפט.
השתדל לסייע למגורשי ספרד שהגיעו לטורקיה ולהקל על סבלם ואסף כספים עבורם.
השיא את בתו לר' משולם מוולטירה שביטל את השתתפות הרב הראשי בדיוני בית המשפט יחד עם השופט המוסלמי והשופט הנוצרי.
בשנת ה'רפ"ה לערך השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• המזרחי: ביאור פירוש רש"י על התורה (ק1/ק2)
• מים עמוקים (ק)
• מלאכת המספר - מלאכת מחשבת: על חוכמת החשבון (ק)
• צורת הארץ
• שו"ת הרא"ם (ק)
• תוספות על סמ"ג (ק)