אביו: ר' יהודה.
מתלמידיו: רש"י.

נולד בשנת ד'תשפ"ב במאלגה (ספרד).
מגדולי משוררי ספרד, כתב אלפי שירים - שירי חול ושירי קודש, ביניהם: "שואף כמו עבד" "שוכנת בשדה" "שומרון קול תתן" "שלום לבן דודי" "שני זיתים" "שער אשר נסגר" "שפל רוח" "שפעת רביבים".
רוב שנותיו חי בסרגוסה. אחים לא היו לו ולאחר שבצעירותו נפטר אביו ר' שלמה נותר לבד ונפל לייאוש אותו הביע ב - 7 הקינות שכתב על אביו.
סבל מתחלואים שונים וממחלת עור ממאירה. לעיתים רותק למיטה והתייסר בנדודי שינה ובמכאובים. מחלת העור שיוותה לו מראה חיצוני דוחה. מלבד הכאב והקושי שנבעו ממחלתו סבל גם מדוחק כלכלי, היה עני מרוד, טרוד בצרכי מחייתו הבסיסית וחי בבדידות קשה. אחדים משיריו מעידים על התגברות יאושו, השתוקקותו להפטר מן העולם הזה ולחדול ממאבקי חייו. לשם פרנסה פנה לשועים ונדיבים שתמכו בו כתמורה לשירי הלל שכתב לשמם.
מאס בחיי חברה ובכבוד החולף שנוחלים מבשר ודם, כתב כנגד בוגדנותם של בני אדם וכנגד פיתויי היצר ותאוות החומר. התמסר ללימודי מטפיזיקה ולעיסוק בחוויות רוחניות.
היה הראשון שפיתח את הסגנון הספרדי המיוחד בפיוטיו, חידש את הפנייה אל נפשו בגוף שני ואת שירת האהבה בין כנסת ישראל, א-לוקים והמשיח, כגון השיר "שער פתח דודי" אך לרוב התקבלה יצירתו באדישות ולעתים אף באיבה.
הפיוט הארוך ביותר שכתב "כתר מלכות" בו מחבר בין תפיסת העולם המדעית שרווחה בזמנו אודות עשרת הגלגלים לבין שירה דתית חווייתית המדגישה את גודל היוצר ואפסות העולם, נתקבל למחזור של יום הכיפורים ולרוב נאמר בליל יום הכפורים לאחר תפילת ערבית. פיוטים נוספים הולחנו, הוכנסו לסידור התפילה ונאמרים בקרב כל עדות ישראל: "שחר אבקשך" [להאזנה] "שחי לא-ל" ועוד.
נפטר בוולנסיה בשנת ד'תתי"ט לערך.
אולם יש דעה כי נרצח.
מספריו:
• מקור חיים: חיבור פילוסופי העוסק במטאפיזיקה (ק)
• תיקון מידות הנפש: מתאר את המידות הטובות והרעות (ק)