התנא רבי טרפון

חברי MyTzadikהרשמה חינם!

לצורך אימות אנושי יש לסמן

התנא רבי טרפון

תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל

דרכי גישה

קדיתא: בכביש 89 מגיעים לצומת עין זיתים. לאחר כ – 1 קילומטר פונים ימינה לשביל עפר. ממשיכים בכביש שחלקו סלול כ – 1.8 קילומטר, עוברים את ציון ר' יוסי בן יעקב, עולים במעלה ההר עד למדרגות מצדו השמאלי של השביל העולים עד לציון. ניתן להמשיך עוד כ – 200 מטר ולפנות שמאלה לשביל עפר בין העצים המגיע עד לרחבת הציון.
(בסמוך ציוני ר' יוסי דמן יוקרת, כרוספדאי האמורא, ר' יוסי בן יעקב).

בנו: שמעון.
מוריו: רבן גמליאל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי.
מתלמידיו: ר' יהודה, ר' יוסי הגלילי, ר' חנינא בן גמליאל.

מגדולי התנאים שבדור השני, היה כהן וזכה לעבוד בבית המקדש.
התגורר בעיר לוד. 'ארוך בדורו הוה ור' מאיר מגיע לכתפו' (נדה כ"ד/ב'), היה עשיר גדול ותמך בתלמידי חכמים, נודע בבקיאותו במקרא, במשנה, במדרש, בהלכות ובאגדות עם זאת נודע בענוותנותו ולעיתים לא גילה את זהותו על מנת שלא יכבדוהו. המשיך לקבל מתנות כהונה גם לאחר חורבן בית המקדש, אולם את חמשת הסלעים שקיבל בעת פדיון בן נהג להחזיר (בכורות נ"א/ב'). פעם אחת בשנת בצורת קידש 300 נשים על מנת שיהא מותר להן לאכול תרומה (תוספתא כתובות ה'/א').
החכמים כיבדו אותו, כינוהו 'אביהן של כל ישראל' (תלמוד ירושלמי יומא א' הלכה א') ובכינוסים הוא היה ראשון הדוברים.
התנגד לשיטת הלימוד הנהוגה שהרב משמיע את דבריו והתלמידים קולטים בזיכרונם ופיתח שיטה חדשה של שאלות ותשובות, היה שואל על מנת שהתלמידים יתייגעו ובעצמם ימצאו את התשובות.
כאשר שמע דבר מתוקן אמר 'כפתור ופרח' וכאשר שמע דבר של בטלה אמר 'לא ירד בני עמכם' (בראשית רבה פרשה צ"א/ט').
הידר בקיום מצוות כיבוד הורים 'הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא גחין וסליק לה וכל אימת דהות נחית נחתת עלויה' (קידושין ל"א/ב') 'פעם אחת אמיה דר' טרפון אבדה פזמקי דידה בחצירה ויצאתה ממטתה לבקשו ושם ר' טרפון ידו תחת רגליה על הקרקע שלא תטנף רגליה והיתה דורסת על ידיו' כמו כן כיבד את אשתו וילדיו ובשלושת הרגלים הביא לכל אחד מתנה הראויה לו (תלמוד ירושלמי פסחים י' הלכה א'). לאחר שאשתו נפטרה ביקש מאחותה לגדל את ילדיו.
לדעתו המעשה הוא העיקר וגדול מן התלמוד (קידושין מ'/ב').
רבי טרפון אומר: "היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק. הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" (אבות ב'/ט"ו–ט"ז).