אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז

חברי MyTzadikהרשמה חינם!

לצורך אימות אנושי יש לסמן

תאריך הילולא: ט' תמוז מקום קבורה: ישראל

דרכי גישה

נתניה: בית החיים - תחילת גוש י"ג
מכביש מספר 2 (כביש החוף) לפנות במחלף נתניה הצפוני לכביש מספר 57 ברמזור השלישי לפנות ימינה לרחוב דגניה ולהמשיך ישר 3 רמזורים עד ככר האוניברסיטה. בכיכר לפנות שמאלה ולאחר מכן ימינה, לאחר כ – 900 מטר לפנות בכיכר שמאלה ולהמשיך כ – 300 מטר עד לחניון של בית החיים.
(בסמוך ציוני אדמו"ר רבי שלום הורוויץ מבייטש ור' אהרן צבי בריסק ואשתו).

אביו: ר' צבי הירש.
אחיו: ר' אברהם
אשתו: הרבנית פסיה (בזיווג ראשון), הרבנית חיה נחמה (בזיווג שני).
בניו: מזיווג שני - אדמו"ר רבי צבי אלימלך מצאנז ואדמו"ר רבי שמואל דוד מצאנז-קלויזנבורג בארה"ב.
בנותיו: מזיווג שני - הרבנית הינדא חנה (בעלה ר' אפרים פישל מוצן), הרבנית חוה מינדל (בעלה ר' דב וייס), הרבנית יהודית (בעלה ר' שאול יהודה פריזנט), הרבנית מרים לאה (בעלה אדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזווהיל) והרבנית שרה אסתר בשה (בעלה ר' אליעזר דוד שפירא).
סבא: ר' ברוך אב"ד גורליץ (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' חיים צבי שפירא, ר' ישראל אריה זלמנוביץ, אדמו"ר רבי מאיר הלברשטאם מטשאקווא-בני ברק, ר' משה דב וולנר, ר' משה טוביה וייסברגר.

נולד בד' שבט ה'תרס"ה ברודניק (פולין) ונקרא ע"ש ר' יקותיאל יהודה אב"ד סיגט בעל "ייטב לב" [נפטר: ו' אלול ה'תרמ"ג].
מילדותו נודע כעילוי, בט"ו אב בהגיעו לגיל 14 התייתם מאביו והוסמך להוראה.
בשנת ה'תרפ"ה נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, בגיל 21 החל לכהן כרב בקלויזנבורג (רומניה) ועמד בראש הישיבה המקומית. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה באיזור שסופח להונגריה וכאשר הנאצים פלשו בכ"ד אדר ה'תש"ד להונגריה והתקרבו לבודפסט הסתתר מספר שבועות בבית קברות מחוץ לעיר. בחודש אייר עבר לעיירה בניה וגוייס על-ידי צבא הונגריה למחנה עבודה בכפייה, נשלח למחנה ההשמדה 'אושוויץ' ובי"א סיון ה'תש"ד אמו, אחיו, אשתו ותשעה מילדיהם שהיו עמה נרצחו על-ידי הנאצים. מספר חודשים עבד בניקיון גיטו ורשה לאחר כישלון המרד ובאחד הימים הועבר לשדה מחוץ לעיר יחד עם יהודים נוספים שעבדו עמו צוו להתפשט ולהתקרב לתעלה אולם טרם ירו בהם ניתנה הוראה להעביר אותם למחנה הריכוז 'דכאו' בגרמניה. 8 חודשים עבד בבניית סוללות טילים 12 שעות ביממה ביערות מולדורף אולם המשיך להקפיד ולעודד את היהודים שעמו על שמירת המצוות, תפילה וביטחון בקדוש ברוך הוא. לאחר שעבר את היום הראשון של חג הפסח כמעט ללא אוכל אמר לאחד האסירים כי הוא מרגיש ששיחרורם קרוב מאוד ובתחילת חודש אייר ה'תש"ה הצבא האמריקאי שיחרר את כל האסירים, במשך חצי שנה שהה במחנה האסירים בעיר פלדפינג (גרמניה), פעל לקבירת גופות היהודים המפוזרות באיזור ואמירת 'קדיש' טרם קבירת כל גופה, חיפוש יהודים מסתתרים, מתן סיוע לעשרות ילדים יתומים, ייסד את אירגון 'שארית הפליטה' לסיוע גשמי ורוחני בהתאם לצרכי יהודים שומרי מצוות, הקים ישיבה ובית ספר 'בית יעקב' לבנות שהגיעו מכל רחבי גרמניה. בשנת ה'תש"ו הגיע לארה"ב לאיסוף תרומות עבור ניצולי השואה השוהים במחנות האסירים. בכ"ז כסלו ה'תש"ו הגיע לארצות הברית והתגורר בשכונת וויליאמסבורג בניו יורק. ייסד את ישיבת 'ראשית חכמה' וסייע לניצולי שואה שהיגרו לארה"ב ולמקסיקו.
בו' אלול ה'תש"ז נשא לאישה את בתו של רבי שמואל דוד אונגר (אב"ד נייטרא) ונולדו להם 7 ילדים.
בשנת ה'תשט"ו הגיע לארץ ישראל ובכ"א אדר הקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה וייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג.
בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה כי אם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים, הקים בשנת ה'תשל"ה את בית הרפואה "לניאדו" בנתניה המנוהל בהתאם לכללי ההלכה היהודית ואשר אינו שובת גם במקרים של סכסוכי עבודה עם ההנהלה.
ראה בלימוד מקיף ובקיאות בכל הש"ס בסיס ללימוד נכון ובשנת ה'תשל"ח ייסד את מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה.
ייסד גם בירושלים קריה ובה תלמוד תורה עבור חסידיו, במרכז השכונה הקים בית כנסת והורה להקצות לכל עדה שטיבל להתפלל בו.
בליל שבת ה'תשנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דברי יציב (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5/ק6/ק7)
• ישראל סבא (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5/ק6/ק7/ק8/ק9/ק10/ק11)
• שפע חיים (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5/ק6/ק7/ק8/ק9/ק10/ק11/ק12/ק13/ק14/ק15/ק16/ק17/ק18/ק19/ק20/ק21/ק22/ק23/ק24)
• שפע טהרה