אביו: אדמו"ר רבי ישראל.
אמו: הרבנית הינדא.
אשתו: הרבנית חוה.
אחיו: אדמו"ר רבי ברוך, אדמו"ר רבי מנחם מנדיל ואדמו"ר רבי חיים מאיר.
סבא: ר' ברוך (מצד אביו).
סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו).

נשא לאישה את בתם של הרבנית גיטל ואדמו"ר רבי יצחק מאיר השיל מקופיטשניץ. עמד בראש ישיבה ברוזשניץ בבוקובינה וכיהן כרב ואדמו"ר בעיירה ויז'ניץ עד שנת ה'תרפ"ג.
זמן רב טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה זירז את חסידיו לעלות לארץ ישראל. במהלך המלחמה חילץ והציל אלפים שהיו נתונים בסכנת כליה, בכוח השפעתו אסף סכומי כסף גדולים לפדיון שבויים יהודיים ושכנע גויים שהתגוררו בבוקובינה להעניק מחסה ליהודים.
בשנת ה'תש"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. למרות התלאות והסבל שעבר במלחמה לא פגה שמחת החיים שלו ובאהבת ישראל גדולה הצליח לקרב רחוקים מבני הנוער בארץ ישראל ופנה אל אדמו"רים ומוסדות הישוב על מנת להמשיך ולהציל את שארית הפליטה באירופה.
רכש בנין גדול ברחוב לילינבלום בתל אביב והקים את ישיבת 'בית ישראל ודמשק אליעזר' שנוסדה בויז'ניץ לפני 42 שנה.
שנות הרדיפות הקשות במלחמת העולם השנייה ערערו את מצב בריאותו, לאחר שהרופאים הודיעו כי ימיו ספורים קרא לחסידיו לסדר 'שולחן' ולשיר מניגוני ויז'ניץ בריקוד ובשמחה וכאשר הבחין בחסיד שהתעצב למראה מצבו גער בו על כך. שעות ספורות טרם יציאת נשמתו שוחח עם חסידיו על הערך הנשגב של השמחה, אהבת ישראל ואהבת התורה ולאחר חודשים של ייסורי מחלה קשים השיב את נשמתו ליוצרה בשנת ה'תש"ו.
מספריו:
• דמשק אליעזר (ק1/ק2/ק3)