fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tza
בתו: חנה.
מורו: ר' חיים אלפאנדרי [השני] (בעל "אש דת").
מתלמידיו: המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי [הרש"ש].
נולד בשנת ה'תמ"ג בעיר קונסטנטינופול [איסטנבול] (טורקיה).
מילדותו שקד על לימוד התורה, החל להתעמק בלימוד תורת הקבלה והתפרסם כבעל מופתים.
בגיל 40 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. שקד על לימוד התורה, התפלל וקיים את המצוות עם כל "כוונות" האר"י ונודע בצדקותו בחוכמתו ובענוותנותו.
בשנת ה'תצ"ג יצא לטורקיה כשד"ר [שליח דרבנן] לאסוף תרומות עבור יהודי חברון שהיו במצב כלכלי קשה, הצליח לשכנע את חברי "ועד פקידי קושטא" שפעל באיסטנבול לשלם את כל החובות של הקהילה בחברון ואף לייסד את "ועד פקידי חברון" שיסייע באופן שוטף בהסדרת תשלום חובותיהם של יהודי חברון לשליטי האימפריה העותומאנית וסירב לקבל שכר כל שהוא עבור שליחותו. ביקש את תמיכת ידידיו בטורקיה בהקמת ישיבה בירושלים ללימוד חכמת הקבלה ובשובו לארץ ישראל ייסד בשנת ה'תצ"ז את ישיבת "מדרש חסידים" [ישיבת "בית א-ל"] ללימוד תורת הנסתר על פי כתבי האריז"ל [רבי יצחק לוריא אשכנזי] למובחרים שבאנשי ירושלים.
לאחר שגילה כי השמש של בית המדרש (המקובל ר' שלום מזרחי שרעבי) הינו גאון עצום הבקי בתורת הקבלה בחר בו כחתן לבתו.
בצוואתו ציוה למנות את הרש"ש לראש הישיבה במקומו ובשנת ה'תקי"א השיב את נשמתו ליוצרה.