אביו: ר' אשר.
בנו: ר' אשר.
מתלמידיו: ר' חיים מוולוז'ין, ר' שמחה.

נולד בשנת ה'תנ"ה.
מצעירותו נודע כעילוי, סיים ללמוד את הש"ס אלף פעמים, היה מקורב לגאון מווילנה ולימד את ר' חיים מוולוז'ין תקופה מסוימת. כיהן ברבנות במינסק (בלרוס) ובהיותו מטבעו איש אמת, לא היה יכול להשלים עם מעשיהם של פרנסי הקהילה ועזב את העיר. מאחר ולא מצא במה להתפרנס חזר למולדתו והתפרנס כמלמד. עם התמנותו כאב"ד בוולוז'ין (בלרוס) החל לנהל ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים אך לאחר זמן נאלץ שוב לוותר על הרבנות, קיבל על עצמו גלות והחל לנדוד מעיר לעיר. בהגיעו לעיר קניגסברג [קלינינגרד] התאכסן בביתו של ר' אריה ליב אפשטיין (בעל "הפרדס"). קהילת מץ (צרפת) שלחה לרב אפשטיין כתב רבנות אך הוא מסרו לאורחו (בעל "שאגת אריה") ומשנת ה'תקכ"ה החל לכהן כרב בעיר מץ. היות ואחדים מן הקהילה טענו כי הינו בגיל 70 ולא נותר לו זמן רב לכהן כרב הקהילה, מסר את הדרשה הראשונה בפרשת "ויגש" והסביר את דברי יעקב "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שניי חיי אבותי" ואז הרעים בקולו ואני מבטיח לכם שעוד 20 שנה אני יכהן כאן.
עסק בתורה יום ולילה בקדושה, לא ישן במיטה ולא אכל מזון מן החי מלבד בשבתות ובחגים. רוב ימיו היה עני ואמר על עצמו בהלצה כי הוא "אד"ם ר"ע" [אביון, דך, מך, רש, עני]. לעת זקנותו נולד בנו שכיהן כאב"ד קרלסרוה.
כעבור 20 שנות כהונה במץ, בשנת ה'תקמ"ה נפל עליו ארון הספרים כאשר הוציא את אחד הספרים וכעבור ימים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• גבורות ארי: על מסכתות תענית, יומא, מכות (ק)
• טורי אבן: על מסכת ראש השנה, חגיגה ומגילה (ק)
• שאגת אריה: שו"ת (ק)