fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzad

אביו: יעקב אבינו.

אמו: רחל אמנו.

אשתו: אסנת.

בניו: אפרים ומנשה.

אחיו: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון (מלאה). דן, נפתלי (מבלהה). גד ואשר (מזלפה). בנימין (מאמו).

אחותו: דינה (מלאה).

סבא: יצחק אבינו (מצד אביו), לבן (מצד אמו).

סבתא: רבקה (מצד אביו), עדינה (מצד אמו).

כל השבטים נולדו לאחר 7 חודשי הריון (פירוש מהרז"ו – בראשית רבה פ'/י') והבן האחד עשר של יעקב נולד בא' תמוז שנת ב'ר'. "ויזכור א-להים את-רחל, וישמע אליה א-להים ויפתח את-רחמה; ותהר ותלד בן, ותאמר אסף א-להים את-חרפתי; ותקרא את-שמו יוסף..." (בראשית ל'/כ"ב-כ"ד). נולד מהול ודמותו דומה לשל אביו (בראשית רבה פ"ד/ח') "ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה" (בראשית ל"ט/ו') 'דשפירו דיוסף דמי לשפירו דרחל' [שיופיו של יוסף היה דומה ליופיה של רחל] (זוהר ויחי).

זכה לברכת עלי עין כאשר ניגש לפני אמו על מנת להסתיר אותה מעיניו של עשו.

"וישראל אהב את-יוסף מכל-בניו כי-בן-זקנים הוא לו, ועשה לו כתנת פסים" (בראשית ל"ז/ג') ולימדו כל מה שלמד משם ועבר. מנעוריו ועד יום מותו שרתה עליו רוח הקודש והייתה מנהגת אותו בכל דבר חכמה (פרקי דרבי אליעזר ל"ט).

"...יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רועה את-אחיו בצאן והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה נשי אביו, ויבא את-דבתם רעה אל-אביהם... ויראו אחיו כי-אותו אהב אביהם מכל-אחיו וישנאו אותו, ולא יכלו דברו לשלום" (בראשית ל"ז/ב'-ד').

לאחר שסיפר לאביו ולאחיו את חלומותיו "ויאמרו איש אל-אחיו, הנה בעל החלומות הלזה בא; ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה-יהיו חלמתיו... ויהי כאשר-בא יוסף אל-אחיו ויפשיטו את-יוסף את-כתנתו את-כתנת הפסים אשר עליו; ויקחוהו וישליכו אתו הבורה... ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור וימכרו את-יוסף לישמעאלים בעשרים כסף, ויביאו את-יוסף מצרימה" (בראשית ל"ז/י"ט-כ"ח). 'כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו וברח ממנו דמו ונעשו פניו ירוקות לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים' (מדרש תנחומא וישב ב'), 'ויקחו הישמעאלים את יוסף וירכיבוהו על הגמלים וילכו ויבך יוסף על שהתרחק מבית אביו ויכוהו הישמעאלים ויורידו אותו מהגמל וירא ה' את עוני יוסף ויוריד עליהם ה' חושך ובהלה ותיבש יד כל מכהו, ויעברו אפרתה ויגיעו עד קבר אמו ויפול יוסף על קבר אמו ויבכה ויצעק, וישמע יוסף קול מדבר אליו, אל תירא כי ה' עמך לך מצרימה' (ספר הישר וישב). "...ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים... ויהי י-הוה את-יוסף ויהי איש מצליח, ויהי בבית אדניו המצרי; וירא אדניו כי י-הוה אתו, וכל אשר-הוא עשה י-הוה מצליח בידו; וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו, ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתן בידו" (בראשית ל"ט/א'-ד'). 'שנים עשר חודש עשה שם, ששה בבית וששה בשדה' (ילקוט שמעוני וישב קמ"ה).

'היה רואה בכל יום בנות מלכים, פעמים מקושטות, פעמים מבוסמות, פעמים ערומות ולא רצה' (ילקוט שמעוני וישב קמ"ה), 'ותשא אשת אדוניו... כשהיתה באה להסיח עמו היה מרכין פניו למטה כדי שלא להביט בה... עשתה לו שרתוע [שפוד] של ברזל מתחת זקנו שאם ירכין פניו יהא השרתוע מכהו. אף על פי כן לא שמע אליה' (מדרש תנחומא וישב ח'). לאחר שאשת פוטיפר העלילה עליו עלילה "ויקח אדוני יוסף אתו ויתנהו אל-בית הסוהר..." (בראשית ל"ט/כ'), אף בבית הסוהר "ויהי י-הוה את-יוסף ויט אליו חסד, ויתן חנו בעיני שר בית-הסהר; ויתן שר בית-הסהר ביד-יוסף את כל-האסירים אשר בבית הסהר, ואת כל-אשר עושים שם הוא היה עשה... ואשר-הוא עושה י-הוה מצליח" (בראשית ל"ט/כ"א-כ"ג).

בבית הסוהר פתר את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים וכעבור 12 שנות מאסר נקרא לפתור לפרעה את חלומו "ויאמר פרעה אל-יוסף אחרי הודיע א-להים אותך את-כל-זאת, אין-נבון וחכם כמוך; אתה תהיה על-ביתי ועל-פיך ישק כל-עמי, רק הכסא אגדל ממך... ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו ויתן אותה על-יד יוסף, וילבש אותו בגדי-שש וישם רביד הזהב על-צוארו; וירכב אותו במרכבת המשנה אשר-לו ויקרא לפניו אברך... ויקרא פרעה שם-יוסף צפנת פענח..." (בראשית מ"א/ל"ט-מ"ה).

'בראש השנה יצא מבית האסורים' (תלמוד בבלי ראש השנה י'/ב') "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך-מצרים..." (בראשית מ"א/מ"ו), 'בא גבריאל ולמדו שבעים לשון, לא היה לומד, הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד ולמחר כל לשון שדיבר פרעה אתו היה עונה לו. התחיל יוסף לדבר בלשון הקודש ופרעה לא ידע מה שהוא אומר, אמר לו תלמד אותי, לימד אותו ולא למד. אמר לו תשבע לי שלא תגלה [שאתה יודע שפה אחת יותר ממני] נשבע לו' (תלמוד בבלי סוטה ל"ו/ב').

'כל השבטים נולדו זיווגם עמם חוץ מיוסף שלא נולד זיווגו עמו שהייתה אסנת בת דינה ראויה לו לאשה' (פרקי דרבי אליעזר ל"ו).

'נזיר ממש היה... כל 22 שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין' (בראשית רבה צ"ח/כ').

כאשר אחיו הגיעו למצרים "וירא יוסף את-אחיו ויכירם, ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות..." (בראשית מ"ב/ז') "ויסוב מעליהם ויבך, וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את-שמעון ויאסור אותו לעיניהם; ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל-שקו ולתת להם צדה לדרך..." (בראשית מ"ב/כ"ד-כ"ה).

לא רצה לבייש את אחיו לפני המצרים "...ויקרא הוציאו כל-איש מעלי, ולא-עמד איש אתו בהתודע יוסף אל-אחיו" (בראשית מ"ה/א'). 'כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בלבו מוטב שאתוודע להן ואל יחריבו את מצרים. אמר להן יוסף לא כך אמרתם שאחיו של זה מת אני קניתיו אקראנו ויבא אצלכם. התחיל קורא יוסף בן יעקב בוא אצלי יוסף בן יעקב בוא אצלי ודבר עם אחיך שמכרוך. והיו נושאין עיניהם בארבע פינות הבית, אמר להן יוסף למה אתם מסתכלין לכאן ולכאן אני יוסף אחיכם... אמר להם יוסף הנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי בלשון הקודש אני מדבר. ולא היו מאמינים בו עד שפרע את עצמו והראה להם חותם ברית. וכל כך למה מפני שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו היה עומד למלך בחתימת זקן. כיון שהכירוהו בקשו להרגו, ירד מלאך ופזרם בארבע פינות הבית... כיון שראה יוסף שהייתה להם בושה גדולה אמר להן גשו נא אלי' (מדרש תנחומא ויגש ה') "וינשק לכל-אחיו ויבך עליהם..." (בראשית מ"ה/ט"ו).

ראה את ההשגחה הא-לקית בכל המאורעות "ועתה אל-תעצבו ואל-יחר בעיניכם כי-מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-להים לפניכם... וישלחני א-להים לפניכם לשום לכם שארית בארץ, ולהחיות לכם לפליטה גדולה; ועתה לא-אתם שלחתם אותי הנה כי הא-להים, וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל-ביתו ומושל בכל-ארץ מצרים" (בראשית מ"ה/ה'-ח') "ואתם חשבתם עלי רעה, א-להים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם-רב" (בראשית נ'/כ') "ויושב יוסף את-אביו ואת-אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס... ויכלכל יוסף את-אביו ואת-אחיו ואת כל-בית אביו, לחם לפי הטף" (בראשית מ"ז/י"א-י"ב).

יעקב אביו הבטיח לו 'לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי...נתתי לך נחלה שתקבר בה...זו שכם' (רש"י - בראשית מ"ח/כ"ב). 'אמר ר' יודן בר סימון זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף...'ויקן את חלקת השדה' יעקב קנה שכם – בכסף מלא' (בראשית רבה ע"ט/ז').

'בעת שחזרו מקבורת אביהם [יעקב], הלך יוסף לברך על אותו הבור שהשליכוהו אחיו בתוכו... ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה' (מדרש תנחומא ויחי י"ז).

במנחה של שבת קודש שנת ב'ש"י "וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן-מנשה יולדו על-ברכי יוסף... וישבע יוסף את-בני ישראל לאמר, פקוד יפקוד א-להים אתכם והעליתם את-עצמותי מזה; וימת יוסף בן-מאה ועשר שנים, ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים" (בראשית נ'/כ"ג-כ"ו). 'עשו ארון של 500 ככרים והשליכו בתוך היאור' (דברים רבה י"א/ז') על מנת שבני ישראל לא יצאו ממצרים היות ויוסף השביע את בני ישראל כי בצאתם ממצרים יעלו את עצמותיו לארץ ישראל. לאחר שסרח בת אשר גילתה למשה רבנו את המקום בו הארון הוטמן, העלה את ארונו ביציאת מצרים "ואת עצמות יוסף, אשר העלו בני ישראל ממצרים, קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה, ויהיו לבני יוסף לנחלה" (יהושע כ"ד/ל"ב).

התמונות באדיבות מנהלת קבר יוסף