אביו: ר' ישראל (בעל "מנורת המאור").
בנו: ר' ישראל.

לאחר שאביו הועלה על המוקד על קידוש ה' בגזרות ה'קנ"א בספרד ר' אפרים נמלט לצפון אפריקה, שהה בעיר מראקש (מרוקו) עבר להוניאן (אלג'יר) ומשם לתלמסאן (אלג'יר). נודע כצדיק וקדוש המלומד בניסים וכונה בשם "הרב הקדוש מתלמסאן". כל ימיו התאבל והתענה על הגזרות אשר היכו ביהודי ספרד, חיבר פיוטים שונים ושניים מהם 'אלה מהימן די ברא זמן' הכתוב בארמית והפיוט 'אדון עולם אשר נעלית' נתקבלו למחזור אלג'יר ליום הכיפורים.
כאשר בתו של מושל אלג'יר חלתה והרופאים לא מצאו לה מזור, הבטיח למושל כי ירפא אותה במשך עשרה ימים ולאחר שקיים את דבריו התפרסם גם כרופא גדול, מונה לראש הרבנים, ביקש מהמושל כי יתיר ליהודים להתיישב בעיר תלמסאן ותיווך בכל הסכסוכים שהתגלעו בין שליטי מרוקו לתלמסאן.
כאשר ראה בחלום כי ימות באותה שנה חיבר את הפיוט 'אזעק מר ואקונן' שהוא מעין קינה על מותו ובשנת ה'ר"ב השיב את נשמתו ליוצרה.
את יום ההילולא שלו מקיימים בל"ג בעומר בתלמסאן.
מספריו:
• שער כבוד ה': תשובות להשגות הרמב"ן על "מורה נבוכים" של הרמב"ם (ק)