אמו: השונמית.

קיימות דעות שונות בנוגע לתקופת חייו:
לדעה אחת חי בסוף 70 שנה לגלות בבל בזמן דניאל.
לדעה שנייה חי בימי מנשה בן חזקיה.
לדעה שלישית חי בתקופת אלישע הנביא.
אלישע הנביא התארח בראש השנה בבית השונמית [אחותה של אבישג השונמית הייתה אמו של עדו הנביא – רד"ק] ועל טרחתה להכין עבורו מקום מיוחד אמר לה: "היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא" – זה הקב"ה מלכו של עולם ושרי צבאותיו. ותאמר "בתוך עמי אנכי יושבת" אינני רוצה שיזכירו אותי וישימו לב עלי (זוהר) "ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואשה זקן... ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב' ד'/י"ד-ט"ז).
כעבור שנה נולד בראש השנה בעיר שונם.
'למה נקרא חבקוק? מפני שכתוב "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב' ד'/ט"ז) ושני חבוקין היו אחד של אמו ואחד של אלישע דכתיב "וישם פיו על פיו" (מלכים ב' ד'/ל"ד) – (זוהר)
"את חובקת בן" ניתן לה ולא לבעלה וממקור נקבה הוא נקשר. ומי שנקשר מנקבה המוות אורב לו (זוהר).
"ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל-אביו אל-הקוצרים; ויאמר אל-אביו ראשי ראשי ויאמר אל-הנער שאהו אל-אמו; וישאהו ויביאהו אל-אמו וישב על-ברכיה עד-הצהרים וימת; ותעל ותשכבהו על-מטת איש הא-להים ותסגור בעדו ותצא" (מלכים ב' ד'/י"ח – כ"א).
"ויבא אלישע... וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו" (מלכים ב' ד'/ל"ב – ל"ד) – לקשר אותו אל מקור אחר, למקום שחיים נמצאים בו ולא היה יכול לעקור אותו ממקורו הראשון אלא העיר רוח אחד מלמעלה שנקשר בו והחזיר לו נפשו (זוהר), "ויזורר [נתעטש – רש"י] הנער... ויפקח הנער את עיניו" (מלכים ב' ד'/ל"ה).
בשעה שראה מיתתו ולאחר מכן נתקיים על ידי אלישע אמר: "י-הוה שמעתי שמעך יראתי" (חבקוק ג'/ב') – (זוהר).
ארבעה סידרו תפילה וקינטרו דברים כלפי הקב"ה – חבקוק, דוד, ירמיה ומשה (מדרש שוחר טוב צ'/ב'). שאל את הקב"ה: מי שקרא ושנה הרבה ומי שקרא ושנה מעט יהיה מאור פניהם שווין כאחד במאור פנים לעולם הבא? והקב"ה השיב: לאו, אלא כל אחד ואחד לפי דרכו. והראה לו הקב"ה כל המידות שנאמרו למשה ומאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק (תנא דבי אליהו זוטא י"ב).
צר צורה, עמד בתוכה ואמר איני זז מכאן עד שתודיעני דבר זה [אריכות הגלות], אמר לו הקב"ה אני מחזיר לך תשובה לכל מי ששבר קרדומו בשבילי. התחיל צווח עד אנה ה' שוועתי ולא תשמע. אמר לו הקב"ה, לא עם הארץ אתה אלא בן תורה, לך כתוב בלוח אל"ף בי"ת ואחר כך תאמר הודיעני הקץ... כשתגיע הקץ מיד אני גואלם. כיון ששמע חבקוק כך נפל על פניו והתחנן ריבונו של עולם אל תדון אותי מזיד אלא שוגג "תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות" (מדרש שוחר טוב ז'/י"ז).
צר צורה, עמד בתוכה ואמר: ריבונו של עולם איני זז מכאן עד שתודיעני למה אתה נותן ארך אפיים לרשעים בעולם הזה. אמר לו: אני נותן ארך אפיים בעולם הזה כדי שיחזרו בתשובה לפני ויעשו להם זדונות כשגגות (מדרש שוחר טוב ע"ז/א').
תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני, בא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחיה" (תלמוד בבלי מכות כ"ד/א').
מספריו:
• חבקוק (ק)