רבי יהודה אסאד

חברי MyTzadikהרשמה חינם!

לצורך אימות אנושי יש לסמן

רבי יהודה אסאד

תאריך הילולא: כ''ג סיון מקום קבורה: סלובקיה

דרכי גישה

בית החיים בעיירה דונאיסקה סטרדה [דונא סרדהעלי]
(בסמוך ציוני זוגתו, בנו-ר' אהרן שמואל).

הכניסה לבית החיים

ציון בנו - ר' אהרן שמואל נפטר: ו' ניסן

אביו: ר' ישראל.
אמו: מרת טשארנה.
אשתו: הרבנית אסתר.
בניו: ר' אהרן שמואל, יצחק משה ור' מרדכי.
בנותיו: ביילא (בעלה לייב שיינמן), הינדל (בעלה יונה רייכהארד), טשארנה (בעלה מרדכי בישיץ), מרים (בעלה ר' משה הלוי וואזנר), פרומט (בעלה חיים ליב ויינער), הרבנית שרל [סעריל] (בעלה ר' אהרן [סודיץ] ביכלר).
מוריו: ר' יהושע פאלק [סודיטץ] ביכלר, ר' מרדכי בנט.
מתלמידיו: ר' אהרן [סודיץ] ביכלר, ר' משה הלוי פולק.

נולד בשנת ה'תקנ"ד בכפר אסאד (הונגריה).
מילדותו ניכר בטוב ליבו, במידת הענווה, סובלנות ופשטות. התייתם מאביו טרם הגיעו לגיל 13 ואמו ביקשה מר' יהושע פאלק סודיטץ ללמדו את אומנות השחיטה כדי שיוכל לפרנס אותה ולאחר נישואיו גם את ביתו אולם כאשר ר' יהושע פאלק סודיטץ הבחין בכישרונותיו וביראת שמים שלו החליט לאמץ אותו ולדאוג לפרנסת אמו. כעבור זמן שלח אותו ללמוד אצל אחיו (ר' אהרן סודיטץ) בעיר דונאסרדהעלי [דונאיסקה סטרדה] (סלובקיה) ולאחר שהיה בקי בש"ס ופוסקים עבר ללמוד בישיבת ר' מרדכי בנט בעיר ניקולסבורג [מיקולוב] (צ'כיה). נודע כעילוי וכאשר חבריו לישיבה העלילו עליו שהוא עוסק בלימוד הקבלה, דחה ראש הישיבה (ר' מרדכי בנט) את טענותיהם ובנוכחות תלמידי הישיבה ברך אותו 'יהודה אתה יודוך אחיך'.
לאחר נישואיו החל בשנת ה'תקפ"ו לכהן כדיין בקהילת סרדאהלי.
כיהן כאב"ד בעיירה רעטא ובמהלך כהונתו כאב"ד בעיירה סמניץ עמד גם בראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ב החל לכהן כאב"ד בעיר סרדאהלי [דונאיסקה סטרדה]. הקים ועמד בראש ישיבה גדולה אליה נהרו מאות תלמידים, סייע מכספו הפרטי לתלמידי הישיבה וזוגתו אפתה לחמים ואפשרה לתלמידים העניים להגיע לביתם בכל עת על מנת לאכול.
הזהיר שלימוד התורה חייב להיות העיקר, אולם לא התנגד ללימודים כלליים הנחוצים לחיי היום יום אם הינם הטפל בחיי האדם ואינם קודמים ללימוד התורה. טען שכל המלמד תורה אינו צריך להעמיס על התלמידים דברים הקשים להם אלא תחילה להורות בדבר שנוח להם ובנקל יקבלו ורק אחר כך בדברים קשים יותר.
דאג לכל אחד מאנשי הקהילה, סייע לעניים וליתומים, השיב לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם, בכל לילה ערך תיקון חצות ומעולם לא הביט במראה.
נלחם בתנועת ההשכלה, עמד בראש משלחת רבנים שנפגשה עם הקיסר [פרנץ יוזף] בווינה והשפיע עליו לבטל את תוכנית הרפורמים להקים בית מדרש להסמכת רבנים ומורים.
במהלך פרעות שערכו הסלובקים ניסה ראש המורדים לפגוע בו בעת שאמר 'הלל' בחג השבועות אולם באותו רגע ידו נקטעה, לאחר מאורע זה התפרסם כפועל ישועות ורבים נהרו לביתו לקבלת עצה וברכה.
השיא את בתו לר' יונה רייכרט.
ביום שלישי שנת ה'תרכ"ו למד עם תלמידיו ובלילה כתב תשובות לשאלות שהופנו אליו עד שהעט נשמט מידו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• חידושי מהרי"א - יהודה יעלה: על מסכת כתובות (ק)
• לקוטי אפרים
• שו"ת מהרי"א (ק)