חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי יהודה בר חייא
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysd
טבריה: רחוב ברנר.
מכביש 77 מכיוון טבריה עילית – ברמזור הראשון, לאחר מטרים ספורים הכביש מתפצל לשני נתיבים, יש להיצמד לנתיב הימני לרחוב יהודה הנשיא ולהמשיך ישר עד לרמזור המהבהב לרחוב אלחדיף. רמזור ראשון להמשיך ישר עד הרמזור המהבהב לפנות ימינה לרחוב הירדן. בסוף רחוב הירדן לפנות שמאלה לרחוב ר' יהודה הלוי ולאחר כ – 200 מטר לפנות ימינה ושוב ימינה לרחוב ברנר,  לאחר כ – 300 מטר הציון בצד שמאל במעלה ההר.
מכביש 90 מכיוון מגדל – ברמזור להמשיך ישר לרחוב הירדן וכנ"ל.
מכיוון צמח (מרחוב הבנים) – ברמזור לפנות שמאלה לרחוב הירדן וכנ"ל  
הר' חיים ויטאל מביא בשם האריז"ל בסוף שער הגלגולים: "ושם בהר ההוא אשר שם קוברים מתיהם אנשי טבריה ויש שם אכסדרה אחת בנויה בג' כותלים וקורין אותה העולם מערת ר' חייא ובניו. ודע, כי באותם החלונות שיש בכותל הצפוני, שם קבורים ר' חייא ויהודה וחזקיה בניו. ורב המנונא סבא הנזכר תמיד בספר הזוהר. ורב הונא ריש גלותא שהיה בזמן רבינו הקדוש והעלו ארונו למערת ר' חייא, כנזכר בתלמוד".
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikde
אביו: ר' חייא.
אמו: יהודית.
אחיו (התאום): ר' חזקיה.
אחיותיו: טוי ופזי [היו תאומות].
סבא: אבא (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' ינאי.

נולד בעיר כפרי (עיראק) בדור ראשון לאמוראים. 'יהודה וחזקיה תאומים היו אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה ואחד נגמרה צורתו לתחילת שבעה' (תלמוד בבלי יבמות ס"ה/ב').
עלה לארץ ישראל יחד עם אביו ואחיו [ר' חזקיה] והתגורר בטבריה. 'כשנשתכחה תורה מישראל... עלו רבי חייא ובניו ויסדוה' (תלמוד בבלי סוכה כ'/א'). יחד עם אביו נסמך על שולחן רבי יהודה הנשיא 'יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי ולא הוו קא אמרי ולא מידי אמר להו אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיון דאיבסום פתחו ואמרו אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל ואלו הן ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל' (תלמוד בבלי סנהדרין ל"ח/א'), למרות דבריהם רבי יהודה הנשיא התייחס אליהם בכבוד גדול לאחר שאליהו הנביא גילה לו שר' חייא ובניו חשובים כמו האבות (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ה/ב').
על אף גדולתו בתורה לא רצה לעשותה קרדום להתפרנס בה והיו בבעלותו שדות (תלמוד בבלי ביצה ט'/ב').
לעת זקנתו נשא לאישה את בתו של ר' ינאי [תלמידו] (תלמוד בבלי כתובות ס"ב/ב') ור' ינאי מכנה אותו ואת אחיו (ר' חזקיה) "הרובין" [הצעירים] (תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג' הלכה ד'). כונו גם "אמוראי דמערבא" (תלמוד בבלי בבא בתרא ע"ה/א').
'אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת' (תלמוד בבלי סוטה מ"ט/א').
'אמר רב יהודה בר' חייא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה אבל הקב"ה אינו כן נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו' (תלמוד בבלי עירובין נ"ד/א').
'יהודה בר חייא הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה [ר' ינאי] יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה [שיראהו] ומיקם ליה מן קמוי. אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי לזקן ד' אמות. אמר לון אין ישיבה לפני סיני. חד זמן עני מסיק אמר לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה. אמר לית אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא' (תלמוד ירושלמי בכורים פרק ג' הלכה ג').
'נקבר לימין אביו (ר' חייא) במערה בטבריה' (תלמוד בבלי מועד קטן כ"ה/א').