חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי שלמה אבן דנאן
תאריך הילולא: כ''ח חשון מקום קבורה: מרוקו
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

פאס.

הכניסה למקום הציוןציון נכדו (ר' ציון). נפטר: י' טבת ה'תש"ס ונטמן בירושלים-הר המנוחות (הר תמיר א'-חלקת עדת הספרדים ובני עדות המזרח)
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' משה.
אמו: חנה.
אשתו: מרת סולטאנה.
בניו: ר' אליהו, ר' משה ור' שאול.
בתו: פריחה.
סבא: ר' שמואל (מצד אביו), ר' משה בוטבול (מצד אמו).
מוריו: ר' אברהם, ר' יצחק.

נולד ביום שבת ט' סיון שנת ה'תר"ח בפאס (מרוקו).
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים, במידות טובות ובכושר זיכרון מופלא, בגיל 10 התייתם מאביו ואמו עודדה אותו להמשיך ולשקוד על לימוד התורה. בגיל 16 החל ללמוד את תורת הנסתר, הקפיד ונזהר בקיום כל פרטי המצוות ובגיל 18 הדריך נערים בלימוד הלכות וגמרא.
נשא לאישה את בתו של ר' שאול אבן דנאן שהיה קרוב משפחתו ובגיל 21 החליטו חכמי העיר פאס לצרפו לדיוניהם והכרעותיהם בשאלות הלכתיות שהובאו לפניהם. בשנת ה'תרל"ה עלה לארץ ישראל יחד עם דודו – ר' יצחק אבן דנאן (בעל "ליצחק ריח") אולם כעבור 33 ימים נאלץ לשוב למרוקו, בדרכו עבר במצרים ונפגש עם הרב הראשי לאלכסנדריה – ר' משה פארדו. כאשר הגיע לפאס מונה לגזבר ופרנס הציבור, בשנת ה'תרל"ח הוכתר לרב הראשי ולדיין הקהילה בפאס ומינויו אושר גם על ידי השלטון שאף העניק לו סמכויות שיפוט מלאות. ראשי השלטון במרוקו רכשו לו כבוד, ממשלת צרפת העניקה לו תואר "אזרח כבוד" ועם זאת ניכר בענוותנותו ופעל רבות לטובת ענייני הקהילות היהודיות.
כל בוקר השכים לפני עלות השחר ומיהר לפתוח את בית הכנסת, התפלל בשמחה ובהתלהבות, שקד על לימוד התורה, נודע בבקיאותו בכל התורה ומכל רחבי מרוקו ואף מגיברלטר הפנו אליו שאלות הלכתיות, נהג לכתוב את רוב הכרעותיו ההלכתיות ובשנת ה'תר"ס הוציא אותם לאור בספרו "אשר לשלמה".
בשנת ה'תרע"ט מונה על ידי ממשלת מרוקו לראש בית הדין הגבוה בעיר רבאט (מרוקו) אולם עקב געגועיו לבני ביתו ביקש כעבור שנתיים לפטור אותו מהמשרה ולשוב למשפחתו בפאס.
בשנת ה'תרפ"ב הגיע יחד עם בתו (פריחה) שהייתה בגיל 27 לעיר מרסיי (צרפת) על מנת למצוא מזור למחלתה אך כל ניסיונות הרופאים לא הועילו ובכ"ח אב נפטרה ונקברה במרסיי. מרוב צער ומכאוב זוגתו חלתה וביום שבת כ"ג סיון ה'תרפ"ו נפטרה.
בשנת ה'תרפ"ט דילג בתפילת "כל נדרי" של יום הכיפורים על הפסוק 'מיום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים שיבוא עלינו לשלום' ובתחילת חודש חשון חלה בקדחת ונרפא. ביום חמישי מצבו הבריאותי החמיר והרופאים לא הצליחו להקל את ייסוריו. במהלך כל יום השבת שפתותיו רחשו תפילה, במוצאי שבת רמז לבניו להזדרז ולערוך 'הבדלה' וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו ליוצרה.
הלווייתו נערכה ביום ראשון אחר הצהריים בהשתתפות יהודים מערים שונות ושרי ממשלה
.
מספריו:
• אשר לשלמה (ק)
• בקש שלמה: שו"ת (ק)

תמונת הציון באדיבות הרב יוסף הלל שליט"א - מוזיאון "קהילות ישראל"
דוא"ל: hilel26@gmail.com