בנו: ר' יוסף.
מורו: ר' חיים ויטאל.

נולד בירושלים (ישראל) ושם משפחתו המקורי היה 'אלבז'.
התגורר בעליית גג קטנה בירושלים ושקד על לימוד התורה בסתר. באחד הימים יצא בשליחות מצווה והגיע לנמל יפו עם מעט ספרי קודש, בגדים ומחצלת לישיבה אך היות ורב החובל הגוי לא הסכים להעלותו לספינה ללא תשלום התיישב בסמוך למזח על המחצלת והחל ללמוד. כאשר הספינה הפליגה נדהמו נוסעיה לראותו שט בסמוך אליהם כשהוא יושב על המחצלת ולמרות קריאותיו ובקשותיו של רב החובל שיעלה לספינה, נשאר לשוט על המחצלת. עם היוודע הדבר בין מכריו החלו לכנותו 'אביחצירא' [אבי המחצלת].
לדעת החיד"א שם משפחתו שונה ל'אביחצירא' מרוב פרישותו והתבודדותו בחצרו על מנת לשקוד על לימוד התורה.
ולדעת ר' יוסף סמברי כונה 'אביחצירא' על-ידי הקהילה בסוריה על שם מחצלת העשויה כמין כובע אשר שימשה לממכר סוכר בשוק בסוריה והיה רגיל לחבוש לראשו.
נבחר לצאת כשד"ר [שליח דרבנן] על מנת לאסוף כספים עבור קהילת ירושלים, כאשר עלה לספינה שאל את רב החובל 'מתי נגיע היום לקושטא?' רב החובל שחשב כי אינו שפוי השיב כי רצונו להגיע הערב ולתדהמתו אכן באותו יום הספינה הגיעה לנמל בטורקיה. נפגש עם הסולטאן שהבחין בקדושתו והעניק לו סכום כספי גדול והטבות מפליגות עבור קהילת היהודים בירושלים ובשובו לארץ ישראל שוב שאל את רב החובל 'מתי אתה רוצה להגיע היום ליפו?' רב החובל לא התייחס לשאלתו אולם בשעות הצהרים נדהם לגלות כי הספינה הגיע לנמל יפו. לאחר שהגיע לירושלים נכנס לבית המדרש ללמוד וכאשר אנשי הקהילה הגיעו לתפילת מנחה התפלאו לראות כי לאחר שבוע בלבד מיום יציאתו למסע בשליחותם הספיק לחזור לירושלים והינו שוקד על הלימוד בבית המדרש כאשר בידו סכום כספי גדול ואיגרת בחתימת הסולטאן. ציווה על ראשי הקהילה להביא את האיגרת לפחה בירושלים ולבקשתם כי יתלווה אליהם לא השיב. בלילה עזב את ירושלים ועבר להתגורר עם בני ביתו בדמשק (סוריה), התבודד בעיירה הסמוכה – ג'ובאר, למד את תורת הנסתר עם ר' חיים ויטאל ואף השתמש מעת לעת בקבלה מעשית על מנת להציל יהודים.