אביו: אדמו"ר רבי ישראל.
אמו: הרבנית הינדא.
אשתו: הרבנית מרגלית.
אחיו: אדמו"ר רבי אליעזר, אדמו"ר רבי ברוך ואדמו"ר רבי מנחם מנדיל.
בניו: אדמו"'ר רבי מרדכי, אדמו"ר רבי משה יהושע.
בנותיו: הרבנית אדלר, הרבנית ציפורה (בעלה אדמו"ר רבי ישראל פרדימן בן-שלום), הרבנית שבע ברכה (בעלה ר' משה ארנסטר).
סבא: ר' ברוך (מצד אביו).
סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו).

האדמו"ר השישי לחסידות קוסוב-ויז'ניץ נולד בט"ו כסלו שנת ה'תרמ"ח ונקרא 'חיים' על שם זקנו ר' חיים מקוסוב (בעל "התורת חיים") ו'מאיר' על שם זקנו ר' מאיר מדז'יקוב. כאשר גזרו על גיוס הבחורים היהודיים לצבא הצליח לברוח בצעירותו והסתתר כשהוא לבוש בגדים פשוטים.
במלחמת העולם הראשונה עבר עם אביו לגרויסוורדיין [אורדיה] (רומניה).
בשנת ה'תרצ"ו לאחר פטירת אביו (אדמו"ר רבי ישראל), הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין [אורדיה] והחל להנהיג את עדת חסידי ויז'ניץ. ביום עסק בעבודת ה' ובקבלת הקהל הרב שפנה אליו ובלילות שקד על לימוד התורה בסתר. עם פלישת הנאצים בשנת ה'תש"ד להונגריה, הועבר יחד עם יהודי גרויסוורדיין לגטו אך הצליח להימלט מהגטו לרומניה זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ. עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר לעיר גרויסוורדיין והמשיך לכהן בה כאדמו"ר.
כחצי שנה לאחר פטירת אחיו (ר' אליעזר) הגיע לארץ ישראל בשנת ה'תש"ז והתגורר בתל אביב.
ראה בהחלטת האו"ם להקים מדינה יהודית בארץ ישראל עניין של קירוב הגאולה. העריך את המאבק של הישוב להעלאת יהודים לארץ אולם טען כי זהו פשע לאומי להגביל את שיעור הילודה לילד אחד עד שניים למשפחה וכי מדינה יהודית תלושה מתורה ומצוות אין לה עתיד ומעמידה בסכנה את קיום מדינת ישראל.
כאשר נודע על שחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים קפץ מכיסאו ובעיניים דומעות יצא בריקוד של שבח והודיה לה'. עם הגיעו בפעם הראשונה לכותל התעלף מרוב יראה ואהבה, לאחר שהתעורר נצמד אל אבני הכותל בהתרגשות ובבכי ולאחר מכן יצא בריקוד עם חסידיו בשירת 'והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי'.
תמיד היה שרוי בשמחה של קדושה ונהג לומר לחסידים: 'בגינה משעינים את השתילים הרכים על מקלות כדי שיצמחו ישר. אני דומה בסך הכל למקל ואתם לשתילים הרכים. רצוני שתצמחו ותלכו בדרך הישר ובגלל המקל השתילים צומחים ישר אולם המקל הוא בסך הכל מקל'. מאוד אהב את ילדי ישראל ונהג לומר 'הם החיות שלי'. 
לאחר שעבר לבני ברק הקים בה את שיכון ויז'ניץ.
השיא את בתו לר' משה ארנסטר.
בערב שבת הגדול ה'תשל"ב השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמרי חיים (ק1/ק2/ק3/ק4)
• ליקוטי אמרי חיים
• מכתבי קודש (ק)
• נר החיים (ק)