fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: ר' שמואל.
בנו: ר' שמואל.
סבא: ר' דניאל (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' אליהו שמאי.
נולד בעיר יזד (איראן).
למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שירז (איראן) ור' משה מהעיר קשאן (איראן), כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין ובכל פעם היו השניים מהערים האחרות מגיעים בקפיצת הדרך. הדיר שינה מעיניו וכל לילה אף אחד לא הורשה להיכנס לבית מדרשו היות ולמד תורה מפי אליהו הנביא.
הוענק לו התואר "מלא" [מ' בניקוד קובוץ ל' בניקוד קמץ] ראשי תיבות: מי לה' אלי, המציין חכם, שומר מצוות וירא ה' וכונה בפי היזדים "מולא אור הראשון" אולם ברוב ענוותנותו היה אומר - אני רק "שרגא" [אור קטן].
שימש כמוהל, שוחט, בודק ודיין, השתדל לסייע לבני עדתו, עודד את הקשר עם בני ארץ ישראל והתפרסם גם בקרב הגויים כצדיק וקדוש העושה נסים ונפלאות. על אף שר' ישראל [הבעש"ט] מעולם לא נפגש עמו, התבטא: 'יש לי ידיד במרחקים, הרב אור שרגא'.
יצא לשוק לערוך קניות בערב שבת ובערב יום טוב בלבד ונהג למסור את ארנקו למוכר על מנת שייקח את הסכום הדרוש.
לאחר שהשאח זכה לראות עמוד אור המתנשא מראשו של ר' אור שרגא עד לשמים, שלח כרכרת מלכות להביאו אל הארמון, הושיבו במועצת השרים, העניק לו הקצבה חודשית לכל ימי חייו וגלימת מלכות. ר' אור שרגא שלא רצה להיחשד ברום לבבו, קיצץ את שרוולי הגלימה המפוארת וכאשר אחד משרי המלך ראה כי שרוולי הגלימה גזורים ביקש לסטור לו אולם ידו יבשה ורק לאחר שהשאח הפציר בו, הסכים ר' אור שרגא לרפא את השר. השאח העניק לו גלימה נוספת לשבת ויו"ט ומאז כונה גם "מולא פוסטינו [גלימה]".
בשנת ה'תקנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה, על קברו נהגו יהודים וגויים להדליק נרות או שמן ולהתפלל ובעת האזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (ר' שמואל).
[בשנת ה'תשס"א אחוזת הקבר שופצה ע"י מוסלמי המתגורר באיראן שלאחר שנים ללא ילדים הגיעה להתפלל בציון כעצת מוסלמים המתגוררים ביזד ואשתו הרתה].
התמונות באדיבות ד"ר שמואל שרגא [צאצא של הצדיק]