אביו: אדמו"ר רבי ישכר דוב מאונגוואר.
אמו: מרת בילא.
אשתו: הרבנית מרים לאה.
בניו: אדמו"ר רבי אברהם שלום ישכר דוב, ר' צבי אריה.
בנותיו: הינדא בילא, חיה סאשה אסתר, חנה רחל, יוכבד פרידא ופיגא ריקל.
אחיותיו: לאה (בעלה ר' נחמיה הורביץ) ורבקה עלקא (בעלה ר' אורי בן שחר).
סבא: אדמו"ר רבי אריה לייבוש מאפטא (מצד אביו), אדמו"ר רבי אברהם שלום בעל "דברי שלום" מסטראפקוב (מצד אמו).
סבתא: הרבנית הדסה (מצד אביו).

נולד בד' ניסן ה'תרס"ח בעיר סטראפקוב (גליציה).
בשמיני עצרת ה'תרע"ה נפטרה אמו. בשנת ה'תר"ץ נשא לאישה את בת דודו [ר' יצחק ראובן ליפשיץ מטשרנידונייץ] ובשנת ה'תרצ"ב החל לכהן כאב"ד בעיר יאבלונקה ולאחר מכן כדומ"ץ בעיר בערגסאס.
בכ"ה אייר ה'תש"ד הנאצים י"ש רצחו את אביו ובמהלך השואה נרצחו גם אשתו וילדיו. בעת שהותו במחנות הריכוז אושוויץ ודכאו נדר שאם יישאר בחיים ויגיע למקום מבטחים יציל יהודים רבים ככל האפשר מכליון ושמד רוחני.
לאחר המלחמה מונה לרב בעיר באמבערג (גרמניה). נשא לאישה את בתו של ר' יחיאל מיכל שלאגר ובשנת ה'תש"ט עלה לארץ ישראל. כיהן כרב ברמלה וייסד את בית המדרש 'דברי חיים', עורר יהודים בכל רחבי הארץ ללמוד תורה ולקיים מצוות ונהג להגיע לאחר תפילת שחרית של ראש השנה לבית הסוהר, לבתי אבות ומקומות ציבוריים בכדי לזכות יהודים בשמיעת תקיעת שופר. יגע רבות על מנת להביא לדפוס את ספרי אבותיו.
לאחר שדודו (אדמו"ר רבי מנחם מענדל) נפטר בארה"ב בו' אייר ה'תשי"ד מונה במקומו כאדמו"ר מסטראפקוב. הקים בית מדרש בשכונת 'מאה שערים' בירושלים וכיהן כחבר הבד"ץ של העדה החרדית הספרדית. כל לילה לאחר אמירת 'תיקון חצות' למד קבלה עם המקובל אהרן סלוטקי.
למרות ייסוריו עבד את ה' בשמחה עד לפטירתו ביום רביעי ה'תשנ"ה.
מספריו:
• דברי יחזקאל שרגא (ק)