אביו: ר' שאול.

אמו: יענטל.

אשתו: עלקלי.

בתו: רבקה (בעלה ר' זליגמן זולצבאך).

מוריו: ר' יעקב כץ פופרש (בעל "שב יעקב"), ר' צבי הירש אשכנזי (בעל "עטרת צבי").

מתלמידיו: ר' דוד דייטש (בעל "אהל דוד"), המקובל רבי דניאל פרוסטיץ (בעל "מחנה דן"), ר' זליגמן זולצבאך, ר' יהודה ליב מרגליות (בעל "פרי תבואה"), ר' יהודה לייב קארלבורג, ר' יעקב קופל אלטנקונשטט (בעל "חידושי יעב"ץ"), ר' מרדכי בנט (בעל "הר המור").

נולד בשנת ה'תפ"ה בכפר בארבי הסמוכה לעיר הלברשטאדט (גרמניה) ושם משפחתו נקרא על שם כפר הולדתו.

בילדותו למד עם אביו וכאשר הבחין בכישרונותיו המיוחדים שלח אותו ללמוד אצל ר' צבי הירש אשכנזי בעיר הלברשטאדט ולאחר מכן עבר לפרנקפורט (גרמניה) ללמוד בישיבה של ר' יעקב כץ פופרש.

בשובו להלברשטאדט נשא לאשה את אחותו של פרנס העיר – ר' נתן מיכל'ס. יומם ולילה שקד על לימוד התורה, נודע בבקיאות בש"ס, פוסקים ראשונים ואחרונים ובהלכות ובשנת ה'תקי"ז מונה לראב"ד [ראש אב בית דין] ולראש הישיבה בהלברשטאדט.

לאחר פטירת ר' יעקב יצחק הלוי סגל לנדא (בעל "מעיני הישועה") בי"א כסלו ה'תקכ"ג מונה במקומו לרב הקהילה בעיר ברטיסלאבה [פרשבורג] (סלובקיה) ולראש הישיבה המקומית. נודע בגאונותו ובקיאותו בכל התורה וגאוני דורו הפנו אליו שאלות הלכתיות, תלמידים רבים נהרו ללמוד בישיבתו ועם זאת ניכר בענוותנותו. נלחם בכת השבתאות, דאג לכל ענייני הדת בקהילה ותיקן תקנות נגד פורקי עול. אסר על משחק קלפים מלבד בזמנים מיוחדים אותם קבע, אסר לקיים מניינים לתפילות מחוץ לבית הכנסת אלא באישור מיוחד והטיל קנסות על העוברים על התקנות. למרות שסבל ייסורים נהג לערוך תעניות רבות והשתדל מאוד להשכין שלום בין איש לרעהו. כתב חידושים על מסכתות סוכה, יומא, גיטין, חולין ושבועות וכן דרשות על כל פרשות התורה ובשנת ה'תקמ"ה הוציא לאור את ספרו. ר' יחזקאל הלוי לנדא (בעל "נודע ביהודה") העריכו ושיבחו בתארים מופלגים ולמרות שבמשך שנים לא הסכים להעניק הסכמות לספרים העניק הסכמה לחיבוריו.

בשנת ה'תקמ"ט חלה ומרוב ייסוריו רק שפתותיו היו נעות עד שהשיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    חדושי הלכות מהר"ם ברבי (ק)