אביו: ציון.

אמו: נזי.

אשתו: כרמלה ג'אנט.

בניו: בנימין, ר' עופר אפרים וציון.

בנותיו: אורלי (בעלה יצחק) ושרית (בעלה ראובן).

אחיו: אנואר, ויקטור, יגאל ויצחק.

אחיותיו: דולה, הדסה, מרוארי וסלימה.

סבא: מנשה (מצד אביו), רחמים (מצד אמו).

סבתא: עזיזה (מצד אביו), רחמה (מצד אמו).

מורו: ר' יוסף עזרא חי זליכה (בעל "פרי חדש").

נולד בשנת ה'תש"ג בעיר חנקין (עיראק/כורדיסטן).

בשנת ה'תש"ט עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בכפר יעזק [מושב עזריה]. בשנת ה'תשי"ז עברו למעברת "פתח תקווה" [עמישב/הדר גנים] ובשנת ה'תשכ"ב לערך עברו להתגורר בשכונת "פרדס כץ" בבני ברק.

למד שחיטה, נודע בבקיאותו בהלכות והתעמק בלימוד תורת הקבלה בישיבת "בית א-ל" בבני ברק יחד עם המקובל רבי נסים פרץ.

בה' שבט ה'תשכ"ג נשא לאשה את בתם של צ'חלה רחל וסלים, התגורר בבני ברק ולפרנסתו עבד כקבלן אינסטלציה.

בשנת ה'תשל"ו החל לכהן כרב במושב נטועה ונודע כדרשן מופלא. כל לילה ערך "תיקון חצות" בקולו הערב שגרם לכל שומעיו להצטרף אליו ולאחר מכן מסר שיעור עד לתפילת שחרית כשהוא משלב מילי דבדיחותא ומעורר התעניינות אצל כל משתתפי השיעור וכדבריו 'גם למאכל הערב צריכים להוסיף פלפל וכורכום וכל מיני תבלין'. התפלל תפילת שחרית בנץ במתינות מבלי לדלג אף מילה, כשהוא משתדל לדייק בביטוי האותיות ובדרך כלל שימש כחזן. לאחר שאכל פת שחרית כשהוא מכוון שהאכילה הינה לבריאות הגוף לעבודת הבורא, יצא לעבודתו במשק החקלאי. השתדל להרבות במעשי צדקה וחסד במיוחד עם אברכים השוקדים על לימוד התורה והיה מכבד תלמידי חכמים גדולים וקטנים. סייע כלכלית לחתנים וכלות ונהג לשמחם הן בריקודים והן בשירה לכבודם. העניק בסתר עזרה לנזקקים לכבוד שבת ומכניסת שבת ועד יציאתה ניכר שינוי בדיבורו, בלבושו, בתפילתו ובדרשותיו. כל דבר טוב קנה לכבוד שבת, הזמין שד"רים [שליחי דרבנן] שהגיעו לאזור בערב שבת להתארח בביתו ולחיילים ששירתו בבסיסי צה"ל [צבא הגנה לישראל] בסמוך למושב הכין סעודות שבת וקיבלם במאור פנים. במשך שעות ישב ושקד על לימוד התורה, גם כאשר לקח ברכבו נוסע נוסף היה מבקש כשכר שיאמר דברי תורה ונהג לרשום כל חידוש ששמע.

כאשר שניים מבניו הגיעו לגיל בו נזקקו ללמוד בישיבה החליט בשנת ה'תשמ"ו לערך לשוב להתגורר בבני ברק ולמד בכולל של ר' יוסף עזרא חי זליכה.

במוצאי שבת שלאחר יום הכיפורים ה'תשנ"ב בדרכו לביתה של הרבנית בת שבע קניבסקי בבני ברק כאשר עבר בסמוך למערת אליהו הנביא בחיפה החל לומר בעל פה את כל הפסוקים שנוהגים לומר במוצאי שבת בהתאם לכתוב בספר "בן איש חי" (לר' יוסף חיים) כולל "בראשית תמן...", כ – 10 דקות לאחר שסיים הרכב התהפך וממכה שקיבל בראשו השיב את נשמתו ליוצרה.